בס"ד
יש משהו קצת לא הוגן בזה שאת כל פעם נעלמת,
יש משהו קצת לא הוגן בזה שאת כל פעם נעלמת,
כאילו יש לך משהו דחוף יותר לעשות,
כל פעם את מגיחה רק לכמה שעות, לבושה ויפה, ואפילו חגיגית,
נותנת לנו רגעים מעטים של חסד,
ולפני שהספקנו להרגיש אותך, את פשוט קמה והולכת,
נוטשת אותי להתמודד עם החיים האלה, הגדולים עלי בכמה מספרים,
חיים שמתאימים רק לאנשים מבוגרים,
מתאים לי להתכרבל בתוכך לאורך כל השבוע ולא רק בסופו,
ככה להמשיך ולהיות הילדה הקטנה של אמא שבת,
מן ילדה מעופפת כזו, בלי טיפת אחריות, בלי טיפת מחשבה על חומר ומחוייבות,
זכרי זאת שבת אהובה, שיש כאן ילדה ממש קטנה,
עם שמלה לבנה, שעומדת ומחכה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: