כוחה של טבילה

בס"ד


מספר הרב מ. שמש:

שרה מנתניה קבלה על עצמה את מצות הטהרה. ביום הטבילה לאחר שסיימה את הטבילה במקוה, אמרה לה הבלנית: " נצלי רגעים יקרים אלו בהם סיימת לקיים מצוה כה גדולה, להתפלל עליך ועל משפחתך ועל עם ישראל".

לשרה בן קטן חולה מאד, אבל אותו לא זכרה באותו רגע, היא התפללה על בנה הגדול: " אלקי, שמור לי את בני היקר המשרת כעת בצבא, שמור עליו מכל פגע ואסון, החזר לי אותו בריא ושלם הביתה.."

תפילתה של שרה לא שבה ריקם. באותו לילה בנה נסע בג'יפ עם מספר חיילים. רכבם הדרדר לתהום, הוא היחיד שניצל בדרך נס. בשביל שרה היתה זו הארה אלוקית מיוחדת שחיזקה אותה באמונה בבורא עולם.
מאז הבינה שרה מה רב כוחה של מצוה ובמיוחד מצות טהרת המשפחה.