להיות אני

בס"ד

"פעם היה חסיד ושמו זושא. כאשר היה זקן ושבע ימים ונטה למות, ישב לצד מיטת
חוליו הרב הגדול של העיר. לפתע, ללא כל סימן מוקדם התחיל ר` זושא לבכות בכי גדול
עד מאוד. שאל אותו הרב ברכות: מדוע אתה כה בוכה ר` זושא?

ענה זושא - כי עוד מעט אעלה לשמיים ואז ישאלו אותי; מדוע לא היית גדול כמו אברהם אבינו?
מדוע לא היית צדיק כיוסף? מדוע לא היית ענק כמשה רבנו? ואני - מה אענה להם?

צחק הרבי צחוק גדול שהתגלגל בכל חלל החדר, ואמר בניחותא: ר` זושא יקר שלי,
שם לא ישאלו אותך את השאלות האלה אלא ישאלו אותך שאלה אחרת:

מדוע לא היית ר` זושא?

ואל תחשוב לרגע שזו שאלה קלה. כי למעשה מה שמסתתר מאחוריה הוא עניין
החובה שלנו בעולם הזה להיות מי שאנחנו במסגרת האישיות שלנו,
תוך כדי היענות מסוימת לתנאי הסביבה. ועד כמה יש להיענות לסביבה,
זו באמת אולי השאלה הכי קשה.

אבל, המשיך הרבי, אכן צריך להיות טובים ומועילים בעולם הקשה הזה, על פי
היכולות שלנו ועל פי התכונות שלנו. ואל לנו לנסות להיות דומים למישהו אחר
שכל תכונותיו וכל יכולותיו שונות משלנו"...
תהיה אתה, עצמך!