בס"ד
בספר ”טובך יביעו“ מובא סיפור מצמרר ואמיתי
בספר ”טובך יביעו“ מובא סיפור מצמרר ואמיתי
ומופלא עד מאוד המראה בעליל כי מידה כנגד מידה לא בטלה מן העולם
___________________________________________________
באחד האירועים החבלניים שהיו בעיר חברון, נפגע חייל בשם חננאל ע“י מחבל שארב לו בדרך, וירה בו מטווח קצר, ונמלט. היה זה בשעת בוקר מוקדמת מאוד, ואיש לא היה באותה שעה ברחוב, מה גם שהפיגוע התרחש בפינה נידחת, שיהודים לא עוברים בה, וגם החייליםממעטים לחלוף שם.
משהגיעו ההורים לבית החולים, מיהר המציל האלמוני לעזוב את המקום. ההורים, שניסו לברר מי הציל את בנם, לא עלה בידם -לברר את זהותו. גם לאחר צאתו של בנם מבית החולים, בריא ושלם, האלמוני המשיכו ההורים לנסות ולברר, מי היה המציל, אך ללא הועיל.
הורי החייל שנפצע הם מתושביה הוותיקים של העיר קרית מלאכי. ובבעלותם חנות מכולת. בשובם הביתה, תלו בחזית המכולת - שלט גדול, ובו סיפור הנס שאירע לבנם, תוך שהם מביעים שיר והלל לבורא העולם על החסד שעשה עימהם.
הפגישה המרגשת לשיחת היום בקרית מלאכי. בין 2 המשפחות הפכה להיות משהגיעה השעה להיפרד, ביקשה אימו של החייל המציל מהאמא של הפצוע להכנס עמה לחדר צדדי. ”זו אינה הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים. את מן הסתם לא זוכרת אותי, אבל אנחנו כבר נפגשנו, כאן במקום הזה, בחנות הזו, לפני 22 שנים“.
האשה מקרית מלאכי לא הבינה את כוונותיה של האשה מבאר שבע, וזו המשיכה וסיפרה: ”לפני 22 שנים עברתי במקום, ונכנסתי לחנות שלכם כדי לרכוש מוצר מסוים. באותה עת הייתי מעוברת, והתפתחה בינינו שיחה נעימה על דא ועל הא, במהלכה סיפרתי לכם על הקשיים שיש לי בהריון זה, ועל כוונתי לבצע הפלה“. ”מששמעתם זאת, גייסתם, את ובעלך, את כל כוח השכנוע שלכם, על מנת להניאני מן המעשה. דיברתם על האושר העצום שיש בילדים, דיברתם על כך שכל דבר טוב נתקל בקשיים, ואדרבה, ככל שהקשיים גדולים יותר כך תהיה אחר כך מידת האושר גדולה יותר.
באחד האירועים החבלניים שהיו בעיר חברון, נפגע חייל בשם חננאל ע“י מחבל שארב לו בדרך, וירה בו מטווח קצר, ונמלט. היה זה בשעת בוקר מוקדמת מאוד, ואיש לא היה באותה שעה ברחוב, מה גם שהפיגוע התרחש בפינה נידחת, שיהודים לא עוברים בה, וגם החייליםממעטים לחלוף שם.
החייל נפצע קשה, נפל ארצה שותת דם, ובדרך הטבע לא יכול היה להינצל. בדרך נס, הגיעו היריות לאוזניו של חייל נוסף ששהה בקרבת מקום, והוא מיהר לבדוק מה אירע. משראה את הפצוע, הושיט לו עזרה ראשונה, חבש את פצעיו, ומיהר להזעיק אמבולנס. מסירותו לפצוע לא ידעה גבולות, והוא מחליט להצטרף לאמבולנס ולנסוע יחד עימו לבית החולים. גם בהגיעם כבר לבית החולים, סירב המציל להשאיר את החייל לבדו, עד שיגיעו הוריו, ונותר כל העת לצידו בבית החולים. כבר ברגע הראשון, לאחר שאיבחנו את מצבו, אמרו הרופאים שאלמלא העזרה הראשונה שהוגשה לו - בחיים. בשטח, לא היה הפצוע נשאר בחיים.
משהגיעו ההורים לבית החולים, מיהר המציל האלמוני לעזוב את המקום. ההורים, שניסו לברר מי הציל את בנם, לא עלה בידם -לברר את זהותו. גם לאחר צאתו של בנם מבית החולים, בריא ושלם, האלמוני המשיכו ההורים לנסות ולברר, מי היה המציל, אך ללא הועיל.
הורי החייל שנפצע הם מתושביה הוותיקים של העיר קרית מלאכי. ובבעלותם חנות מכולת. בשובם הביתה, תלו בחזית המכולת - שלט גדול, ובו סיפור הנס שאירע לבנם, תוך שהם מביעים שיר והלל לבורא העולם על החסד שעשה עימהם.
בד בבד הזכירו את החייל האלמוני שהציל את בנם, וביקשו מכל מי שיודע פרטים על האירוע, ויכול לסייע להם באיתורו של החייל, שיעשה זאת. השלט היה תלוי על החנות זמן רב. לאחר שנה וחצי, נכנסה למקום אשה, המתגוררת בבאר שבע, וביקשה לקנות דבר מה. בצאתה, הבחינה בשלט שעל החזית, ונכנסה בחזרה לחנות, מרוגשת כולה.
עוד בטרם דיברה מילה וחצי מילה, היא נופלת על כתפיה של בעלת החנות, ופורצת בבכי נסער: ”זה הבן שלי! זה הבן שלי!“ היא זועקת. ”הבן שלי הציל את הבן שלכם!“. להורים ההמומים סיפרה שלפני כשנה ומחצה הגיע בנה הביתה וסיפר שהציל חייל שנפצע, ונסע יחד עימו לבית החולים.
ופרטי הסיפור כפי שהם מתוארים כאן בשלט, תואמים במדויק לסיפורו של בני. האשה איתרה את בנה בטלפון, וביקשה ממנו להגיע לקרית מלאכי. ואכן, בתוך זמן קצר נודע שהוא הוא המציל האלמוני.
הפגישה המרגשת לשיחת היום בקרית מלאכי. בין 2 המשפחות הפכה להיות משהגיעה השעה להיפרד, ביקשה אימו של החייל המציל מהאמא של הפצוע להכנס עמה לחדר צדדי. ”זו אינה הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים. את מן הסתם לא זוכרת אותי, אבל אנחנו כבר נפגשנו, כאן במקום הזה, בחנות הזו, לפני 22 שנים“.
האשה מקרית מלאכי לא הבינה את כוונותיה של האשה מבאר שבע, וזו המשיכה וסיפרה: ”לפני 22 שנים עברתי במקום, ונכנסתי לחנות שלכם כדי לרכוש מוצר מסוים. באותה עת הייתי מעוברת, והתפתחה בינינו שיחה נעימה על דא ועל הא, במהלכה סיפרתי לכם על הקשיים שיש לי בהריון זה, ועל כוונתי לבצע הפלה“. ”מששמעתם זאת, גייסתם, את ובעלך, את כל כוח השכנוע שלכם, על מנת להניאני מן המעשה. דיברתם על האושר העצום שיש בילדים, דיברתם על כך שכל דבר טוב נתקל בקשיים, ואדרבה, ככל שהקשיים גדולים יותר כך תהיה אחר כך מידת האושר גדולה יותר.
דיברתם ודיברתם עד שהשתכנעתי והחלטתי להביא את התינוק לעולם למרות הבעיות הגדולות שנקרו בדרכי. החייל שהציל את בנכם בפיגוע החבלני בחברון, הוא הוא - התינוק שנולד אז, לפני 22 שנים, שבא לעולם רק בזכותכם. הקב“ה השיב לכם כגמולכם“.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: