"קיבלנו עונשים חמורים בגללך" - מצמרר

בס"ד

סיפור אישי יוצא דופן ומסעיר

להלן תקציר סיפורה המרגש של אשה שמובא בעידודו של רב גדול

שפסק שעליה להעביר את המסר. המשפחה עברה תאונה ברכבם

כאשר הבעל ל"ע נספה בתאונה, והאם אושפזה במצב אנוש בביה"ח.

מספרת: בהיותה מחוסרת הכרה ומחוברת למכשירים רבים, ראתה

עצמה בעולם העליון באולם ענק, היא היתה בראש האולם ומולה היו

הרבה מאד נשמות מתפללות ובוכות כשלפתע החלו הנשמות לצעוק

עליה בקולי קולות: "קיבלנו עונשים חמורים בגללך", היא בוכה וצועקת:

"מה עשיתי?" והם משיבים: "הכל בגלל שהחטאת אותנו בלבושך

ובפאה שלך''. הם צעקו: "זה לא כיסוי ראש". היא נדהמה! היו שם סבים

וסבתות שצעקו עליה "את אשמה"! הכשלת את הצאצאים שלנו

בהרהורי עבירה. באותו רגע, מספרת: "הרגשתי בושה עצומה, קשה

לתאר במילים, ובמושגים שלנו. רציתי לברוח ולהתחבא אך אין לאן.

הבושה שם למעלה כמו עונש מוות. הנשמה רואה ושומעת והקולות

אינם כמו שאנו רגילים לשמוע בעולם הזה אלא הכל עובר בטלפתיה".

בעודה עומדת לבד מול הטענות האלו, ניסתה לתרץ את עצמה "אבל

לא ידעתי", "זה מה שאמרו לי", "הרב התיר לי", אך שום דבר לא עוזר שם

למעלה ולא משנה אם את ליטאית, חסידית, ספרדית וכו'. מה שקובע זה

החטאת הרבים ועל זה אשה נענשת מאד, היא ראתה שאין פשרות

בצניעות והבינה שצניעות האשה זה הדבר החשוב ביותר לקב"ה מעל

כל המצוות האחרות של האשה.

כאשר צעקה: "אני רק בעלת תשובה" הראו לה, את כל החיים שלה,

במיוחד איך היה אופן לבושה לפני חזרתה בתשובה ולאחר שחזרה

בתשובה - כשהחליטה לשים פאה על ראשה, ומראים לה שבעצם לא

עשתה תשובה, כיון שהלבוש שלה והפאה זה לא צניעות, והתחילה

להבין שהחטיאה כאשר עברה ברחוב עם הפאה, האיפור והבגדים

הצרים והלא צנועים, וכל הסתכלות בה גרמה לעונש של המסתכל בה.

היא הרגישה החמצה שעכשיו מאוחר מדי, וחשה צער גדול "איך

ציערתי את השכינה הקדושה, איך הייתי כפוית טובה כלפי בורא

עולם". החרטה גדולה. פתאם רואה את בעלה בין כולם וצועקת לו

שיעזור לה היא ניסתה להגיע אליו אך לא נתנו לה. אז הוא אומר לה:

"את רואה, אמרתי לך שאת מכשילה" הצער הגדול של הבושה היה

לאין שיעור, היא הבינה שזה חלק מהעונש שלה, ושוב צעקה והתחננה,

למה אני... פתאום היה שקט, ואז שמעה קול שאמר: "את נבחרת להיות

שליחה" !

היא רואה את עצמה בחדר קטן יושבת על כסא במצב של צמח, בלי

יכולת לזוז והבינה שצריכה לקבל עונש. אז מגיעה אשה לבושה

בצניעות ומטפחת לבנה, היה עליה אור גדול, והבינה שהיא נשמה של

צדיקה מהעולם העליון שבאה לעזור לה. האשה סיפרה לה שנשלחה

מההיכל של ה"בבא סאלי" זצ"ל בשליחותו, היא הבינה שהאשה

ממשפחת אבוחצירא. הצדיק ביקש ממנה שתעזור לה ותלמד אותה

מה זה צניעות בת ישראל, מה זה מטפחת, מה זה לבוש צנוע. האשה

ביקשה ממנה: "בתי, חזרי בתשובה,אוי לה לאותה בושה, בת ישראל

שתהיה בחוסר צניעות" עניתי: "אבל אני לבושה" והאשה הצדיקה עונה:

"מה שלבשת למטה זה הלבוש שלך בעולם העליון – כאן זה לבוש

רוחני ולא גשמי, שאותו איבדת בלבושך הלא צנוע ובפאתך" היא

היתה הולכת וחוזרת ומלמדת אותה הלכות צניעות הביגוד וכסוי הראש.

באחת הפעמים האשה הצדיקה שואלת אותה "מדוע הורדת את כיסוי

הראש ושינית את לבושך?". היא מנסה לענות ולהצדיק את עצמה אבל

חשה שלא יכלה לדבר. הבינה שההתעסקות עם הפאה גרמה לה

לירידה רוחנית. האשה חזרה ואמרה לה בקול אימהי:"חבל שהורדת

את הכיסוי ראש". מה שנותר לה זה להכנע, להקשיב וללמוד. האשה

ציוותה עליה ללכת מעתה רק במטפחת צנועה, היא מספרת שהיה לה

צער שהרי חשבה שפאה נקראת כיסוי ראש. היא ניסתה לומר לה, אך

האשה היסתה אותה ואמרה שעוד מעט יסתיים העונש שלה ותצא מכאן

אך ורק עם מטפחת שזה הכיסוי של הראש. לפתע מצאה את עצמה

במחלקת טיפול נמרץ מחוברת להמון מכשירים.

לאחר שגילתה סימני חיים, באו כל הרופאים לחזות

בפלא הגדול, אך כאשר הוצאה מחדר טיפול נמרץ למחלקה 

נכנסה שוב לתרדמת ומספרת:

"לפתע ראיתי את עצמי עומדת מול אור גדול נפעמת מהמראה העצום,

היה זה אור רוחני עצום, האור הקרין הרבה אהבה וחמלה בעוצמה שלא

ניתנת לתיאור בעולם הזה, היה זה אור השכינה הקדושה, האור דיבר

אלי, הבנתי שרוצים לתת לי חיים. היה ברור לי שכל מה שקרה לי היה

בגלל הפאה שחבשתי ושזה הוביל אותי להתנהג בחוסר צניעות

וללכת בלבוש לא צנוע והבנתי איך עבירה גוררת עבירה, חשתי בושה

איך יכולתי לצער את בורא עולם מול כל המלאכים. ואז צעקתי: הכל

קרה לי בגלל הפאה! וזרקתי אותה לכיוון האור ואז ראיתי את המגירה

שלי בביתי עם כל המטפחות שהיו לי. היא מתארת בהתרגשות רבה, אני

רואה אותן כמו יהלומים בוהקים ונוצצים ואני חשה את האמת שם

למעלה, שהמטפחת שווה יהלומים ושהיא כמו כתר לראש האשה!

הוצאתי את המטפחות ואני מנשקת אותן אחת אחת וצועקת: "ריבונו

של עולם אני מבטיחה לך כשאחזור הביתה – לעולם לא אוריד אותן 

מראשי" והתחלתי לבכות. הבנתי שרוצים ממני שאעביר את

המסר לבנות ישראל וראיתי כמה הקב"ה שמח בצניעות של בת ישראל, 

הבנתי שמטפחת עושה נחת רוח גדולה מאד

לריבונו של עולם שזה הכיסוי הנכון וכמה זה שומר על בת ישראל

ושומר על הבית, ואיזה שכר מקבלים על זה, אז הבנתי את השליחות

שלי!

"בנות ישראל, אין לתאר כמה הצניעות חשובה שם למעלה וכמה עומק

הדין למי שלא הולכת בצניעות".

החזרה לעולם הזה הייתה בשלבים. כשהתעוררה לגמרי, הרופא נאלץ

לספר לה את האמת המרה לגבי בעלה ז"ל והוסיף: "מישהו בשמים

אוהב אותך, נס שאת מדברת". לאחר תקופה ארוכה של אישפוז

וטיפולים, חזרה לביתה תוך כדי שהיא מחליטה "אני זורקת את הפאות

ושמה מטפחות" אבל היצר גובר מאד והיא שוב מניחה פאה על ראשה,

וזאת משום שחשבה שעדיין זה לא הזמן, ומדוע למהר. באחד הלילות

היא חולמת על בעלה ז"ל שיושב בקצה שולחן ארוך, הוא צועק וצועק,

היא לא הבינה על מה כועס עליה? מה לא בסדר? אולי בגלל הפאה?

"אוי, הרי אני אלמנה ולא ייתכן שכ"כ מקפידים עלי בגלל הפאה" ושוב

לילה נוסף היא רואה את בעלה ז"ל והפעם שואל אותה מפורשות:

"מדוע הנך הולכת עדיין עם הפאה?" הוא הראה לה את דמותה עם

ביגוד רחב, חצאית ארוכה ומטפחת שמכסה היטב את כל השער ואמר:

"כך צריך ללכת! זה נקרא צניעות!" היא ניסתה לתרץ את עצמה, אבל

הוא לא ענה, רק שאל "מה את עוד רוצה שיקרה?" אך היא החליטה

שהיא הולכת ב"קצב שלה". הרי היצר הרע לא ייתן להשתנות מהר!

לאחר מכן יצאה לטיול עם ילדיה והצטלמה איתם וגם עם ... הפאה – כל

התמונות נמחקו!!! לאחר מספר ימים, שבוע לפני ראש השנה פגשה

באשה שגרה בדירה הקודמת שהם גרו בה, וזו סיפרה לה שלתיבת

הדואר שלה הגיע דף מודפס לפני התאונה, שתוכנו היה חומרת איסור

חבישת פאה... ומישהו הוסיף בכתב יד עבורה: לפני שיהיה מאוחר...!

אותה אשה התכוונה להעביר את המסר עם המכתבים מיד, אך זה הגיע

באיחור לאחר שכבר התרחשה התאונה !

"הבנתי סוף סוף שהחלום עם בעלי והמכתב הגיעו אלי משמים לאותת

לי עוד איתות שאין כבר זמן, ואין יותר מה לחפש תירוצים, צריך לעשות

תשובה. הבנתי שעלי לספר את המסר שחוויתי, באותו יום גזרתי את כל

הפאות וזרקתי אותן, בכיתי ועשיתי תשובה"! (הסיפור יצא בהרחבה

בקרוב בספר בהוצאת מייזליק) טלפון לבירורים: 02-6523510