בס"ד
הבעל שם טוב עצמו בצוואתו מספר מניין זכה למעלתו:
"שמה שזכה שנתגלו אליו הדברים העליונים לא מפני שלמד הרבה בש"ס ופוסקים הרבה, רק משום תפילה שהיה מתפלל תמיד בכוונה גדולה, ומשם זכה למעלה עליונה" (צוואת הריב"ש דף ד') ואמר "נס גדול הוא כשהאדם חי אחר התפילה, שלא יצאה נשמתו מגודל הדביקות". (שפתי צדיקים פרשת בשלח)
איך זוכים לדביקות כזו?
"התפילה שהוא בשמחה גדולה, בוודאי היא יותר מקובלת לפניו יתברך שמו, יותר מהתפילה בעצבות בבכיה. ומשל על זה, כשעני שואל ומבקש ומתחנן לפני המלך בבכיה גדולה, אף על פי כן אינו נותן לו אלא דבר מועט, אבל כשהשר מסדר לפני המלך שבח המלך בשמחה ומתוך זה מבקש גם בקשתו, אז נותן לו המלך בקשה מרובה מאוד כמו שנותנים לשרים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: