מעשה בתלמיד-חכם אחד שנסע בספינה. באותה ספינה נסעו סוחרים עשירים,שהובילו עימם סחורות. היו הסוחרים מתגאים בסחורותיהם איש לפני רעהו ומתארים את העסקים המוצלחים שצפויים להם. רק היהודי החכם ישב עם ספריו ולמד,ולא השתתף בשיחותיהם של הסוחרים. שאלו הסוחרים את היהודי:"האם גם אתה מוליך עימך סחורה?".
השיב החכם:"כן,אך סחורתי יקרה יותר מכל סחורותיכם". שמעו כך הסוחרים והתחילו לנסות לנחש איזו סחורה יקרה זו שמוביל עימו היהודי. אחד אמר:"ודאי הוא מוביל משי יקר". שני אמר:"אני חושב שיש עימו תכשיטי-זהב מרהיבים".
שלישי אמר:"ואולי הוא נושא עימו יהלומים ואבנים יקרות אחרות?". מרוב סקרנותם החלו לחפש את הסחורה. הם שאלו את רב-החובל היכן מצויה סחורתו של היהודי. אמר להם רב-החובל:"היהודי הזה לא הביא עמו שום סחורה". בדקו הסוחרים בחדרו,וראו שאין גם שם זכר לסחורה כלשהי. כך חיפשו ובדקו ולא מצאו דבר. ליגלגו הסוחרים על היהודי ואמרו:"לא סוחר אתה, אלא סתם עני שאין לו מאומה".
אך החכם שתק ולא השיב להם מילה. הספינה המשיכה במסעה ולפתע התנפלו שודדי-ים על האוניה ולקחו את כל הסחורה שהיתה בה. הסוחרים העשירים נותרו בלי כסף ובלי רכוש,רק עם בגדיהם אשר לעורם. אמר להם החכם:"עכשיו תיווכחו שסחורתי יקרה יותר משלכם". כשהגיעו ליבשה,נכנס החכם לבית-המדרש והחל לשוחח בדברי-תורה עם יושבי בית- המדרש. הללו ראו מיד כי האורח הוא חכם גדול.
מיהרו להזמין את כל תלמידי-החכמים,והאורח דרש לפניהם דרשה נפלאה ועמוקה. אחרי הדרשה הכינו לכבודו סעודה גדולה וכיבדוהו כבוד רב. ולפתע אמר החכם למארחיו:"אנא מכם,דאגו גם לסוחרים שבאו עימי בספינה,אשר שודדים גזלו מהם את כל סחורותיהם והשאירום בעירום ובחוסר-כל".
שמעו היהודים בקולו,הכינו אכסניה לסוחרים ונתנו להם כסף שיוכלו לקנות אוכל ולחזור לבתיהם". היו הסוחרים מלאי תודה לחכם,ובאו לבקש את סליחתו על שליגלגו עליו בהיותם בספינה. אמר להם: "הלא אמרתי לכם שסחורתי יקרה יותר משלכם הסחורה שלכם יכולה להנטל מכם, ואילו סחורתי קיימת לעד". ועל כך אמר דוד המלך: " טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: