"זה היה בערב ר"ח אב, הורי בעלי הגיעו לביקור. נסענו
לאשדוד לבקר משפחה ולקראת ערב ירדנו אל חוף הים. אמרתי לשני
ילדי להכניס רק את הרגליים ולא להכנס ממש כי זו תקופה לא טובה.
וכך הם עשו ולפתע אני רואה אותם במקום להיות קרובים הם
מתרחקים. אז קלטתי שהיה סחף והמים ירדו בצורה מהירה ודרסטית.
אני מנסה להושיט להם ידיים אך זה היה בלתי אפשרי. ראיתי שהם
מנסים לחזור אך לא מצליחים. אני רואה את הגדול מנסה לדחוף את
הקטנה אך במקום להתקדם הם נדחפים אחורה. הם היו במצוקה.
קראתי לבעלי שיבוא מיד- הוא היה מורה לשחיה. הוא קפץ למים
ופתאם אני רואה שגם הוא נסחף ומתרחק ועוקף כבר את הילדים.
הגדול מנסה לעזור לקטנה לא מצליח בשום אופן ומצליח לבדו לחזור
לחוף ואומר: "אמא סליחה, לא יכולתי להציל אותה כי גם אני לא הייתי
חוזר." ראיתי את הילדה שאיו לה כח, עולה ויורדת כמו שקית
במים.רצתי לדייג שהיה בסביבה ואמרתי לו: "תעזור לי, הבת שלי
הולכת למות" הוא אמר: "את לא רואה, א"א להציל אותה, כבר לא
רואים אותה." בכ"ז הוא צעק "שמע ישראל תעזור לי" הוא נלחם עם
המים ועם הסחף והצליח להחזירה לחוף וכוחותיו ממש נגמרו. בינתיים
ניכשתי לשני אנשים והתחננתי בפניהם שיצילו את בעלי, הם ניסו לעזור
לו, אך הם התקרבו –והוא התרחק - - -והם התייאשו, ואני רואה רחוק
רחוק נקודה, הראש של בעלי עולה ויורד. הילדה קמה מהחול והיא
מבינה שאביה שרצה להציל אותה- הולך למות. לבתי היו התמודדויות
שיש לבנות בגילה-גיל ההתבגרות בנושא הצניעות– חולצות
טריקו, כפתור פתוח וכו' וכעת היא רצה לחוף וצועקת : "ד' תציל את
אבא שלי, אני יותר לא אלבש חולצות טריקו, אלבש רק חולצות
מכופתרות, אני אסגור את הכפתור העליון, אגרוב גרביים יותר
עבות ואאסוף את השער בצורה צנועה." פניתי לדייג ואמרתי
לו:"תציל את בעלי." והוא אמר: "אני לא יכול אני אמות ביחד אתו" ואז
הילדה אומרת: "בבקשה, תציל את אבא שלי, אני לא אוכל לחיות אם
הוא ימות בגללי." הדייג לא יכול היה לעמוד נגד משפט זה. הוא קפץ
למים עקף את המערבולות הגיע לבעלי ואמר: "חיים, באתי להציל
אותך" והוא אמר:"אני אפיל אותך אין לי כח והגוף שלי נשרף מחוסר
חמצן." הדייג אמר לו :"תחזיק ברגליים שלי ואני אסחוב אותך" אך הוא
אמר:"הידיים שלי כמו בצק בלי כח" והדיג אומר לו משפט מוחץ:" הבת
שלך אמרה שאם לא תחזור היא לא תוכל להמשיך לחיות!" ואז בכוחות
על אנושיים בין ייאוש לתקווה הם הצליחו להגיע לחוף. אנו בטוחים
שבזכות הקבלות שבתי קיבלה, בעלי ניצל כי אז קיבלתי כח מיוחד
לפנות לדייג שהיה קרש ההצלה האחרון שלנו. בסעודת ההודיה שערכנו
אמר הדיג שאף פעם הוא לא בא לדוג באיזור זה ואז "משום מה" הוא
הגיע... כיום, היא כל כך אוהבת צניעות – בודקת כל בגד שאני קונה לה
אם הוא מספיק צנוע וכשהיתה צריכה לבחור באיזה סמינר ללמוד, היא
חיפשה סמינר שחזק בנושא הצניעות. היא כבר ראתה את כוחה של
הצניעות!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: