הלילה בחצות יבוא תקון לבנך

בס"ד

לאחד ממקובלי ירושלים היה בן צעיר שהיה שנים מוטל חולה בייסורים קשים,

כמדומני בשל מחלת השחפת שאז לא היתה לה תרופה, ומרוב שכיבה,

גופו קיבל פצעי לחץ. ופעם נכנס אליו המקובל הקדוש

מרעיש הארץ ר' אברהם עדס זצ"ל לצורך איזה ענין, ובהכנסו שמע את הבחור

בוכה מסבל וצועק רבש"ע למה תעניש אותי ואני לפני גיל עשרים שבית דין של

מעלה לא מענישין וכדו'. ונשבר לבו בקרבו על סבלו. ונכנס לחדרו והביט בו,

ואמר לאביו, בנך זה בא לעולם בסבל זה על שבגלגולו הקודם היה מורה בתלמוד

תורה והיה מכה את התלמידים קשות וגרם להם שכשגדלו נמנעו משלוח את בניהם

לתלמוד תורה, אבל כשאני רואה את סבלו הכבד אני אתפלל לתקונו.

ומיד עמד בתפילה. וכשסיים להתפלל אמר לאביו, הלילה בחצות יבוא תקון לבנך.

ואכן, בחצות לילה נפטר הבן לחיי העולם הבא.