סבלנות לזולת יכולה להיות אתגר ממשי. סבלנות משמעותה שכשהבת שלך שרה בקול רם בסלון את לא צועקת: "אולי תשתקי כבר, אני מנסה לעבוד!" אלא מחמיאה לה בעדינות על קולה, ומבקשת ממנה לשיר קצת יותר בנחת. סבלנות משמעותה שכאשר בן החמש שלך שואל, "למה?" בפעם ה-20 תוך 10 דקות, אתה לא מגיב "כי ככה אמרתי וזהו", או "מספיק כבר עם השאלות האלה", אלא מחייך או נותן לו תשובה מתאימה או מבטיח לחשוב על זה אחר כך.
סבלנות משמעותה שאחרי שאת טורחת ומתאמצת להכין ארוחת ערב, וחלק מהילדים שלך מסובבים את הפנים בסירוב ברגע שהם רואים אותה, את לא זורקת צלחות וצועקת על כולם, אלא מראה להם בנימוס את הכיוון לקורנפלקס והחלב. סבלנות משמעותה שכשהילדים שלומדים בבית הספר מודיעים במוצאי שבת ב-11 בלילה שהם צריכים איזה פריט 'דחוף למחר בבוקר', אתה לא לועג לכושר הארגון שלהם או למורים שלהם, אלא מוסיף פריטים לרשימת הקניות ומרגיע אותם שתקנה את זה הכי מהר שאפשר.
סבלנות משמעותה שכשהילדים משתוללים על המיטה שלך ומעוררים בך מחלת ים, אתה עוצר את עצמך לרגע כדי ליהנות משמחת החיים שלהם ומהקשר ביניהם – לפני שאתה מרחיק אותם בעדינות. סבלנות משמעותה שאנחנו מתייחסים לבני הזוג שלנו לפחות באותה רמה של התחשבות.
סבלנות משמעותה שהילדים שלנו (בדרך כלל) לא מודעים לתשישות שלנו, ללחץ הכלכלי או לכל ניסיון אחר. כל מה שהם רואים הוא הורה אוהב. זאת אומרת שאנחנו מתמקדים בצרכיהם של הילדים שלנו, ולא בשל עצמנו. וזה לא דבר שלומדים מתוך ספרים או קורסים, אלא דבר שאנחנו רוכשים על ידי תרגול יומיומי עקבי, וכמובן שהילדים המתוקים שלנו מספקים לנו המון הזדמנויות לפיתוח השרירים המתאימים.
סבלנות משמעותה שאנחנו צריכים להתעלות מעל לעצמנו, ולהיות בני האדם שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים להיות, לא אלה שבא לנו להיות.
הרב יוסי מזרחי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: