בס"ד
מעשה היה בזוג חילוני שגרו בבאר שבע ובמשך שבע עשרה שנות נשואיהם לא זכו לילדים. הם הלכו לרופאים ולא נענו. כתתו רגליהם אצל מגידי עתידות ולא נושעו. ניסו סגולות שונות ולא נפקדו בזרע בר קימא. החל היאוש מכרסם בלבם, שהנה הם הולכים ערירים וימי הזקנה ממשמשים ובאים והם עזובים לנפשם.
פעם אחת סיפרו להם אודות הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל שעקרותרבות נפקדו בזכות תפילתו, וחולים רבים העלו ארוכה למכתם על ידי ברכותיו, והציעו להם שינסו גם הם את מזלם
אצל הרב .
הבעל בהיותו אדם חילוני ולא מאמין ביטל את הדברים במחי יד ואמר: רופאים ומומחים ידועי שם בדקו אותנו במשך שבע עשרה שנה ולא הצליחו לעזור לנו, כיצד יוכל רב שרוב היום שקוע כולו בלימוד התורה לומר לנו משהו נוסף בנושא הזה ?
האישה אף היא הסכימה להנחית בעלה ולא אבו לעלות ירושלימה אל כבוד הרב.
עבר זמן מה מאותה שיחה ושוב התגלגלו הדברים בין הבעל לאברך חשובמבאר שבע על גדלותו של הרב שרעבי. האברך הפעיל את כל מרצו וכוח השפעתו והרבה לספר על גודל צדקותו ונפלאותיו של הרב, הבעל הוקסם מסיפורי המופת שסיפור לו איש שיחו ושוכנע קמעא. האברך הסיח לפניו את הטענה, שכל כך הרבה כסף פיזרתם עבור ביקורים אצל רופאים ופרופסורים ולא נושעתם, ועתה כאשר התשועה מובטחת ועליכם לעשות מאמץ קל ולהגיע לירושלים - אתם מסרבים? טענה זו שברה את הבעל לחלוטין ובהזדמנות הקרובה שהגיעה לידו עלה עם אישתו לירושלים אל בית הרב .
בהיכנסם אל בית הרב חשו כי הפעם הם הגיעו לכתובת הנכונה. אוירת הקדושה שאפפה את בית הרב, זיו פניו הקורנים , לבושו המיוחד ומראהו האציל השרו עליהם רוח של תקוה לאחרית טובה. המלים נעתקו מפיהם והם הביטו בהתפעלות בצדיק שישב בענוה רבה על כסאו ושאלם בקול אבהי לבקשתם, אז הותרו מוסרות פיהם והם סיפרו לצדיק את פרשת חייהם ועל כך שטרם זכו להיפקד בילדים, הרב ביקש מהזוג את שמותיהם ושמות הוריהם ואחר כך התבונן היטב בזוג הניצב מולו ובמבטו הוא חדר אל תוך ליבם ונפשם, הם הרגישו כי הרב בוחן אותם במבטו מבפנים וכי זאת שעת המבחן שלהם ועל כן הרהרו בתשובה.
לאחר מכן אמר להם הרב: נעשה לכם תיקון ובעזרת ה` אני מבטיחכם כי בעוד עשרה חודשים תהיו הורים לתאומים, אך תנאי אחד קודם לכל והוא ששניכם תקפידו על טהרת המשפחה וצניעות האישה. דמעות שמחה ירדו מעיני הזוג, והבעל נישק ברטט את ידיו הקדושות של הרב. הם פנו לצאת מאת הצדיק אך הוא עכבם ואמר להם שלא ישכחו להודיע לו על הולדת ילדיהם.
הזוג חזר לבאר שבע ובעידודו של האברך החלו בלימוד הלכות נדה. האישה אף שמרה על צניעות לבושה ולאחר כחודש ימים התעברה האישה. משראו זאת בני הזוג כי ברכת הצדיק מתקימת לנגד עיניהם, התמידו בקיום מצוות וחזרו בתשובה. במלאות עשרה חודשים מיום בואם אל הרב, ילדה האישה בלידה רגילה וקלה תאומים, וזאת לתמהונם ופליאתם של הרופאים שאצלם טיפלו וביקרו במשך שנים. הבעל המאושר התקשר מיד טלפונית לצדיק בירושלים ובשרו כי לא נפל מדבריו ארצה ואשתו ילדה זה עתה תאומים בריאים ושלמים.
בהגיע יום השמיני ללידה, הגיעה קבוצה נכבדה מבאר שבע לירושלים, הם ביקשו לערוך את הברית בישיבה של הרב ולכבד את הצדיק בסנדקאות, והצדיק הרעיף על הילדים ברכות שמים, ולהורים אחל לגדל את ילדיהם לתורה לחופה ולמעשים טובים. מיני אז לא זזה ידם של בני הזוג מיד הרב.
מעשה היה בזוג חילוני שגרו בבאר שבע ובמשך שבע עשרה שנות נשואיהם לא זכו לילדים. הם הלכו לרופאים ולא נענו. כתתו רגליהם אצל מגידי עתידות ולא נושעו. ניסו סגולות שונות ולא נפקדו בזרע בר קימא. החל היאוש מכרסם בלבם, שהנה הם הולכים ערירים וימי הזקנה ממשמשים ובאים והם עזובים לנפשם.
פעם אחת סיפרו להם אודות הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל שעקרותרבות נפקדו בזכות תפילתו, וחולים רבים העלו ארוכה למכתם על ידי ברכותיו, והציעו להם שינסו גם הם את מזלם
אצל הרב .
הבעל בהיותו אדם חילוני ולא מאמין ביטל את הדברים במחי יד ואמר: רופאים ומומחים ידועי שם בדקו אותנו במשך שבע עשרה שנה ולא הצליחו לעזור לנו, כיצד יוכל רב שרוב היום שקוע כולו בלימוד התורה לומר לנו משהו נוסף בנושא הזה ?
האישה אף היא הסכימה להנחית בעלה ולא אבו לעלות ירושלימה אל כבוד הרב.
עבר זמן מה מאותה שיחה ושוב התגלגלו הדברים בין הבעל לאברך חשובמבאר שבע על גדלותו של הרב שרעבי. האברך הפעיל את כל מרצו וכוח השפעתו והרבה לספר על גודל צדקותו ונפלאותיו של הרב, הבעל הוקסם מסיפורי המופת שסיפור לו איש שיחו ושוכנע קמעא. האברך הסיח לפניו את הטענה, שכל כך הרבה כסף פיזרתם עבור ביקורים אצל רופאים ופרופסורים ולא נושעתם, ועתה כאשר התשועה מובטחת ועליכם לעשות מאמץ קל ולהגיע לירושלים - אתם מסרבים? טענה זו שברה את הבעל לחלוטין ובהזדמנות הקרובה שהגיעה לידו עלה עם אישתו לירושלים אל בית הרב .
בהיכנסם אל בית הרב חשו כי הפעם הם הגיעו לכתובת הנכונה. אוירת הקדושה שאפפה את בית הרב, זיו פניו הקורנים , לבושו המיוחד ומראהו האציל השרו עליהם רוח של תקוה לאחרית טובה. המלים נעתקו מפיהם והם הביטו בהתפעלות בצדיק שישב בענוה רבה על כסאו ושאלם בקול אבהי לבקשתם, אז הותרו מוסרות פיהם והם סיפרו לצדיק את פרשת חייהם ועל כך שטרם זכו להיפקד בילדים, הרב ביקש מהזוג את שמותיהם ושמות הוריהם ואחר כך התבונן היטב בזוג הניצב מולו ובמבטו הוא חדר אל תוך ליבם ונפשם, הם הרגישו כי הרב בוחן אותם במבטו מבפנים וכי זאת שעת המבחן שלהם ועל כן הרהרו בתשובה.
לאחר מכן אמר להם הרב: נעשה לכם תיקון ובעזרת ה` אני מבטיחכם כי בעוד עשרה חודשים תהיו הורים לתאומים, אך תנאי אחד קודם לכל והוא ששניכם תקפידו על טהרת המשפחה וצניעות האישה. דמעות שמחה ירדו מעיני הזוג, והבעל נישק ברטט את ידיו הקדושות של הרב. הם פנו לצאת מאת הצדיק אך הוא עכבם ואמר להם שלא ישכחו להודיע לו על הולדת ילדיהם.
הזוג חזר לבאר שבע ובעידודו של האברך החלו בלימוד הלכות נדה. האישה אף שמרה על צניעות לבושה ולאחר כחודש ימים התעברה האישה. משראו זאת בני הזוג כי ברכת הצדיק מתקימת לנגד עיניהם, התמידו בקיום מצוות וחזרו בתשובה. במלאות עשרה חודשים מיום בואם אל הרב, ילדה האישה בלידה רגילה וקלה תאומים, וזאת לתמהונם ופליאתם של הרופאים שאצלם טיפלו וביקרו במשך שנים. הבעל המאושר התקשר מיד טלפונית לצדיק בירושלים ובשרו כי לא נפל מדבריו ארצה ואשתו ילדה זה עתה תאומים בריאים ושלמים.
בהגיע יום השמיני ללידה, הגיעה קבוצה נכבדה מבאר שבע לירושלים, הם ביקשו לערוך את הברית בישיבה של הרב ולכבד את הצדיק בסנדקאות, והצדיק הרעיף על הילדים ברכות שמים, ולהורים אחל לגדל את ילדיהם לתורה לחופה ולמעשים טובים. מיני אז לא זזה ידם של בני הזוג מיד הרב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: