בס"ד
בני האדם צופים בעולם מתוך נקודת מבט מוגבלת, כשהמציאות האמיתית היא,
שהאלוקים והיקום הם אינסופיים. אבל, מכיוון שאנו קשורים לעולם פיסי בר חלוף בגופותינו,
אנחנו נאלצים לחיות עם האשליה של סופיות ומוגבלות העולם.
כך נוכל להבין את משמעות האמירה בפורים שעלינו:
"לשתות, עד שלא מבדילים בין ארור המן לברוך מרדכי" –
ההבדל בין "ארור" ל"ברוך" נובע רק מהראיה הצרה והמוגבלת שלנו.
אבל, במציאותו האינסופית של הקב"ה, אין כל הבדל בין השניים.
גם ה"רע" וגם ה"טוב" משמשים שניהם כנתיבים באותה דרך, שבסופו של דבר תוביל לטובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: