בס"ד
לא משנה כמה כעסתי, או כמה נעלבתי,
זה בעצם לא משנה בכלל,
לא משמעותי כמה פעמים נשברו לי הכנפיים,
או כמה פעמים הרמתי את הידיים,
זה לא משמעותי בכלל.
לא חשוב כמה פחדתי והייתי חסרת אונים
איך זה שמצאתי את עצמי תמיד בצד של הנפגעים,
זה לא חשוב בכלל.
מה שקובע זה מה עשיתי עם כל הכאב,
מה שקובע זה האם בחרתי לחזור למקום הזה,
הנמוך כל כך, של האגו,
או שהפעם הבנתי, שהכל כולל הכל,
נועד לדחוף אותי קדימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: