נסיעה באוטובוס

בס"ד

הרב נח ויינברג זצ"ל בהקדמה לספרו "48 דרכים לחכמה" מספר משל מקסים, על איש אחד שנסע באוטובוס, ולפניו ישב בחור צעיר שכל כמה דקות היה זורק שקל מהחלון. 

עוברות כמה דקות ושוב זורק שקל מהחלון, ועוד פעם עוברות כמה דקות ושוב זורק שקל מהחלון,

 והאיש לא הבין מדוע הוא נוהג ככה. כשהגיעו לתחנה המרכזית, ראה את הבחור שבודק בכיסיו ורואה שלא נותר לו כסף כלל, ומה עשה? התחיל לקבץ נדבות מהעוברים ושבים.

החיים שלנו הם כמו נסיעה באוטובוס, וכל דקה שלא עשינו עבור הנשמה שלנו, היא זריקה של הזמן, בדיוק כמו הבחור שזורק שקלים מהאוטובוס. כל יום שעובר ולא התקדמנו רוחנית זה כמו לזרוק את הזמן מהחלון. וכפי אמר החפץ חיים ש"אין אבדה כאבדת הזמן".