מנוחת הנפש

בס"ד

הסבא מקלם אומר ששיא השלמות שאדם יכול להגיע אליה זה שלוות הנפש.

אחת מהבעיות הגדולות  בדור הזה, זו העובדה שאנחנו כל הזמן עסוקים. כל הזמן רצים,

אין לנו זמן לנשום, אין לנו זמן לילדים, לבית, כל הזמן יש משהו שמעסיק אותנו. 

מרוב שאנו עסוקים בלהשיג את המחייה שכחנו לחיות. שכחנו מהחיים עצמם. שכחנו בעצם מעצמנו, מהווייתנו הפנימית. בנביא כתוב "לא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל", 

השם יתברך בעצם אומר לך, שאם אתה יגע ועייף בכל מה שקשור לעבודה הרוחנית שלך, 

בכל מה שקשור לעבודת השם שלך, ישנה אפשרות שאתה לא עושה את הדברים נכון. 

כי לא אותי קראת – אם אתה עייף.

בכל מהלך החיים היומיומיים שלנו עלינו לבדוק. עלינו לעצור לרגע ולשאול האם אנחנו מאפשרים לחיים לעבור לידינו ולתת לשגרה להשתלט עלינו בכל פרט בחיים. או שאנחנו חיים את החיים כאן ועכשיו. 

האם אנחנו יכולים להעיד על עצמנו שאנו חווים את הרגע עצמו בלי לחשוב מאה אלף מחשבות מטרידות בו זמנית.

הרמב"ם אומר שיציאת מצרים מוזכרת 50 פעם בתורה, ללמדך שאם אתה כל הזמן מוטרד, עדיין לא יצאת ממצרים. אם בכל רגע נתון המחשבה שלך מוסחת אתה עדיין נמצא במצרים.

לפני כ 10 שנים בערך, ניהלתי אורח חיים מאד לחוץ. לא היה לי זמן לעצור ולהקשיב לקול הפנימי שלי. לנשמה. הייתי ממוקדת בלדאוג. ולא היה חסר על מה ולא היה חסר גם למי. 

עבדתי שעות מטורפות בעבודה, וכשאת מגיעה הביתה את מבינה שאת רק מתחילה את יום העבודה האמיתי שלך, שלא לדבר על לשלם את החובות מסביב, וכל מיני מחוייבויות שהדירו שיני מעיני. 

עד שהקדוש ברוך הוא הבין שאין לי כוונה לעצור בעצמי, אז הוא החליט לעצור אותי. הגוף שלי הגיע לקריסה.  הגוף שלי לא עמד בלחץ הזה יותר. וכל הבדיקות לא העלו דבר. 

בייאושי פניתי לרופא אלטרנטיבי, שלאחר כמה בדיקות הגיע לאבחנה חד משמעית שבה נאמר לי "אין לך כלום, הגוף שלך מלא ברעלים שנגרמו ממתח נפשי", כשהרמתי גבה הוא הסביר לי "המתח הנפשי משבש את המנגנונים הטבעיים של הגוף, עד שהוא לא מצליח לרפא את עצמו". כשיצאתי משם הבנתי שאני חייבת שינוי.

התחלתי להתבונן על החיים שלי. כמה זמן אני כועסת ביום, כמה זמן אני עסוקה בטלפון, כמה זמן מהיום שלי אני לחוצה, והכי חשוב התבוננתי מה הוביל אותי לכל זה. איפה השורש של כל חוסר השקט הזה. 

לאט לאט למדתי להקשיב לקול הפנימי שלי ואיך לא להגיע למצבים שאני לא רוצה להיות חלק מהם. למדתי להבדיל בין דברים שאני יכולה לשנות לבין דברים שאני לא יכולה לשנות, והכי חשוב - הפסקתי לנסות ולשנות את כולם סביבי. התחלתי להשתנות בעצמי. ידעתי שאין הדבר תלוי אלא בי. 

העבודה היתה קשה, מאתגרת, אבל בהחלט משתלמת. אם תדעו להשקיט את המערכת סביב ולהתמקד בעיקר, אם תדעו לחיות וליהנות מההווה, מהרגע הזה שלא חוזר, תוכלו להגיע באמת למנוחת הנפש.