בס"ד
כשהלל הזקן זיע"א (מדרש ויקרא) היה הולך לביתו, אמרו לו תלמידיו
"רבנו לאן אתה הולך?", אמר להם "לגמול חסד עם האורחים שבתוך
הבית", אמרו לו תלמידיו "בכל יום יש לך אורחים?", ענה להם
"וכי נפש עלובה זו לא אורחת בתוך הגוף, שהיום היא כאן ומחר היא שם?"
ועל זה אמר שלמה המלך במשלי "גומל נפשו איש חסד", יש מצווה
של גמילות חסדים. לתת למעוטי יכולת, לתת לעני שפושט יד, אבל מדגיש לנו שלמה המלך
יסוד נפלא. אתה רוצה לעשות חסד? תעשה קודם עם הנפש שלך, עם הנשמה שלך. תטעין אותה
במצוות. כמו שהגוף זקוק לאוכל בכדי להתקיים. כך הנשמה זקוקה לתורה, למצוות,
לתהילים, בעצם זה החסד האמיתי. החסד עם הנשמה שלך. אל תתנו לה ללכת לאיבוד...בתוך כל רעשי הרקע מסביב, בתוך כל
החומריות והריצה אחרי מחוגי השעון. תעצרו, תתבוננו יש כאן נשמה, והיא רוצה משהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: