מי כעמך ישראל

בס"ד

יצא ר' זושא מבית הכנסת ביום הדין, בבקשו זכות על עמו, והנה לפניו ילד יהודי עני ומסכן.

רגליו יחפות ובגדיו קרועים ובלויים " אמור לי בני" פנה ר' זושא באהבה

"האם אינך מקנא בילדי הגויים בני גילך שיש להם כל טוב בעולם הזה:

לבושים היטב, נעליים חזקות לרגליהם, שבעים ומדושנים ממאכלים טובים"?

"חלילה" השיב הילד בעוז, "מה לי בזה? ילד יהודי אני ובוטח בה',

זו שמחתי ואין לי חפץ בשמחה של גויים".

שמע ר' זושא את תשובת הילד ואורו פניו.

הוא שב אל בית הכנסת וקרא אל ה': "ריבונו של עולם, מי כעמך ישראל,

הנה ילד יהודי עני מקבל את גורלו באהבה ובשמחה, זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים"...