בס"ד
החלק הכי לא הגיוני בעבודה
רוחנית זה הפשרה.
זה המקום הזה שבו אתה אומר לעצמך תחיה קצת למען העולם הזה וקצת למען
העולם הבא.
זה המקום שבו אתה אומר לעצמך אפשר לדחות למחר.
כשבעצם אתה מתעלם
מהעובדה שאף אחד לא מבטיח לך שמחר יהיה לך רצון לעשות.
אף אחד לא מבטיח לך שתחיה עד
מחר.
אף אחד לא מבטיח לנו שמחר הגב לא יהיה תפוס, או שתכאב לי היד.
מה שאפשרי
מבחינתי לדחות בעשר דקות, אפשרי לדחותו לכל החיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: