בס"ד
עוד קצת זמן
עוד מעט נשמע את השופר, עוד מעט נראה את ההבטחה מתגשמת לנגד עינינו.
עוד מעט. רק עוד קצת, ומשיח כבר כאן.
עם כל הציפיה וההתרגשות שנמצאת שם בפנים, לא נראה לי שאני מוכנה. לא
נראה לי שיהיה בי את האומץ לעמוד בשורות הראשונות ולקבל את פניו.
כמו כולם גם אני מחכה בכליון עיניים, אבל אין לי מושג מה אני עושה יום
אחד אחרי. מה אני עושה עם עצמי באותו רגע שבו אני מבינה שהגלות הסתיימה.
הרי הכל ייגמר ויתחיל מחדש, ועדיין לא עשיתי כלום. עדיין לא הצלחתי
לתקן אותי ואת מידת האמת שלוקה אצלי בחסר תמידי. עדיין לא השכלתי להבין איך לא
בורחים מהחיצים שהיא שולחת.
אין לי מושג איך אקבל את פניו כשאני עדיין לא מצליחה לפנות מקום בתוך
הלב למי ששונה ממני. למי שרואה את העולם מזווית אחרת לגמרי.
איזה תשובה תהיה לי כשהוא ישאל אותי למה לא ברכתי בכוונה אפילו פעם
אחת, ולמה לא עשיתי יותר בכדי להבין מה זה נשמה, ולמה לא השקעתי יותר זמן בלהבין
את האיתותים שנשלחים אלי משמים.
כמה כואב יהיה לנשוך שפתיים כשאנסה להסביר. להצטדק, לתרץ את כל אותם
הפעמים שהתחמקתי. את כל הפעמים שעשיתי רק בכדי לצאת ידי חובה. כשאתן את הדעת על
החיים בצילה של הגאווה.
מה יהיה על חוסר השלמות שיש בעבודת השם שלי. על חוסר הדיוק בקיום
התורה. על העובדה שעדיין לא התחלתי לעבוד אותו באמונה.
מאכזב יהיה לדעת שלא הצלחתי לעשות למלכו של עולם נחת רוח. שלא הצלחתי
לשמח אותו ולהוריד ממנו חלק מהדאגות.
אני מתפללת כל יום על ביאת המשיח, מבלי לקחת בחשבון שאני ממש לא מוכנה.
מבלי להפנים שאני האחרונה שראויה לקבל אותו.
הייתי שמחה לעוד קצת זמן, לעוד קצת רחמים שיאפשרו לי לעלות אל הר השם,
בתקווה שהפעם זה יצליח. הייתי שמחה לעוד כמה דקות שבהם אביע חרטה אמיתית על מעשים
שלא יעשו. על קשיות של עורף.
אני חייבת עוד קצת זמן. חייבת לתת לו משהו מלבד כוונות. מלבד רצונות
שלא תמיד מתממשים. אני חייבת לתת לו מלחמה בכל החושך שהולך איתי תמיד. אני חייבת לקבל
עול מלכות שמים באהבה, לפחות פעם אחת יחידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: