בס"ד
ביום שאחרי אני מסתכלת אחורה. מנסה לעשות סיכום ביניים. מביטה אל מה שהיה כאן כמה שבועות לפני. מנסה למצוא את התשובה לריקנות הגדולה שמתפשטת בתוכי. את התשובה לאי היכולת להתחיל מחדש.
עד לא
מזמן חודש אלול היה כאן. ולקח ממני הרבה אמת. בחודש הזה נשברו אצלי כמה חומות.
חומות שדאגתי לבנות במהלך חיים שלמים. חומות ששמרו על שקרים. על העמדת פנים ועל
אגו מנופח.
השתדלתי
שלפחות בחודש אלול הווידוי שלי יהיה אמיתי. שיהיה בו משהו נקי בלי נגיעות. וידוי
שישאיר אותי על הקרקע ויאפס אותי ממחשבות זרות.
אחר כך
הגיע ראש השנה שהפעם היה מלוח והוציא ממני הרבה דמעות. הרבה תובנות על מה שלא
הספקתי לעשות. על המוגבלות שתופסת אותי בכל פעם שאני יוצאת לדרך ומבקשת את קרבת
השם.
מיד
אחרי הגיע יום כיפור שהזכיר לי שאני לא אוהבת לצום, ושאני לגמרי תלותית בכל מה
שקשור לקפה הפוך בבוקר, ולעוגיית שוקולד מתוקה במיוחד, עם הרבה גלוטן וסוכר לבן.
בכל
פעם שאני צמה מתחוור לי שאני עדיין לא בדרגה של מלאכי השרת, ושסיגופים זה לא בשביל
אנשים חלשי אופי כמוני שלא זזים מהמחוגים של השעון, ומהדלת של המקרר.
והנה
הגיע חג סוכות שלקח ממני את השארית האחרונה של הבטחון והוציא אותי החוצה לאוויר
העולם. להזכיר לי שאני אורחת לכמה רגעים בודדים בחיים האלה, ולפני שאקבל תעודה של
"פג תוקף", רצוי מאד להתעורר ולהבין
שעוד מעט זה נגמר.
ולפני שבכלל
שמתי לב, הגיע הושענא רבה שהציב בפני מראה פוצעת, שהבליטה את התסמונת שאיתה נולדתי.
סוג של בעייתיות בריצה למרחקים ארוכים. בעיה שנקראת חוסר התמדה ואי עמידה במטרות
שהצבתי לעצמי. סוג של תסמונת שיוצאת דווקא במטרים האחרונים למרוץ.
ואחרון
חביב זה שמיני עצרת. חג שכולו שמחה, חג שלחש לי באוזן שאני בעצם בן אדם שמאד אוהב
את עצמו וגם את השגרה, והוכיח אותי שעדיין לא עבדתי מספיק על הנושא הזה שנקרא
שמחה. שמחה שנגזרת מאמונה פשוטה ותמימה.
יש בי
תחושה שהאינטנסיביות של הדברים גרמו ללב שלי לעבוד קצת קשה בשבועות האחרונים. הלב
היה עסוק בלהדביק את הפער. בלהגיע לנקודת האמת. בלהגיע לדיוק הנכון של הדופק שלא
תמיד פועם באופן סדיר.
ואין
לי מושג איך אני ממשיכה הלאה. איך אני קמה ומתחילה את הכל מחדש. איך אני מצליחה לא
ללכלך שוב פעם את הלב. איך אני מצליחה לא להיכשל. איך אני מחדשת את הצעקה לשם.
וכל מה
שנשאר זה רק להביט לשמים ולבקש רחמים. לבקש חמלה משוכן מרומים. שלא יעזוב את אלו
שנשארו מאחור, שלא יעזוב את אלו ששברו את החומות. שלא ישכח את אלו שנשארו בלי
כוחות.
רציתי להגיד לך תודה🌸
השבמחקתודה על השיעורים המחזקים שמלמדים ונותנים המון כוח בעבודת השם יתברך שמו💖
אני עוקבת אחריך ביוטיוב ושמחה ומודה לשם יתברך שמו💖 שזיכני להכיר רבנית קדושה כמוך שאומרת רק אמת. אז תודה לך🌸
את אהובת הבורא יתברח שמו💖
בס"ד. תודה רבה על המילים החמות. באמת שאני קטנה. עפר ואפר.
מחק