כוונות

 בס"ד 

השנה הזאת היתה שנה של כוונות. שנה של רצונות. של הרבה תחושות שהציפו אותי וביקשו לעשות כל כך הרבה.

בשנה שחלפה התכוונתי להיות יותר שמחה. התכוונתי לחייך יותר לעולם. לחייך יותר לאנשי הבית. לכל מי שנמצא איתי תחת אותה קורת הגג.

בשנה שחלפה התכוונתי להיות יותר מאמינה. התכוונתי לא להתרגש מכל גל שעובר עלי. או מכל עלבון שנזרק לעברי. פחות לקחת ללב.

בשנה שחלפה רציתי להיות יותר בריאה. כזאת ששומרת באדיקות על התזונה שלה. שלא נכנעת לפרוסת עוגה גם אם יש בה הרבה שוקולד וכתוב עליה "כמה שכבות".

בשנה שחלפה התכוונתי פחות לפחד. התכוונתי להיות אמיצה. לא לתת לדמיונות להשתלט על המחשבות. חשבתי שיהיה בי את הכח ללכת נגד הזרם.

בשנה שעברה התכוונתי פחות לדאוג. פחות לדאוג ליום המחר. פחות לדאוג איך לשלם חשבונות. פחות לדאוג שאספיק את הכל. פחות לדאוג שזה כולל הכל.

בשנה שעברה התכוונתי להיות יותר מכילה. יותר נותנת מעצמי למשפחה. יותר נמצאת שם בשביל הילדים. בשביל הבעל, ופחות בשביל עצמי.

בשנה שעברה התכוונתי להיות פחות ביקורתית, פחות שיפוטית. להיות במקום שאני לא דנה את האחרים כי אני לא נמצאת שם במקומם.

בשנה שעברה התכוונתי שתהיה לי עין טובה. שנקודת המבט שלי תהיה חיובית. שהעין שלי תהיה תמיד נכונה ללמד זכות. עין שלא מחפשת פגמים. לא מבקשת חסרונות.

בשנה שעברה התכוונתי להפרד לגמרי ממידת הגאווה. לסלק לגמרי את האגו שמחשיך לי את הראיה. רציתי כל כך לקבל קצת ענווה.

בשנה שעברה התכוונתי להיות יותר חרוצה. כזאת שלא עוצרת לנוח. שלא מבקשת הפסקה. חרוצה במובן המהיר ביותר של המילה.

בשנה שעברה התכוונתי לברך כל מילה במילה. להוציא את הדברים מהפה עם כל הכוונה, בלי להסיח את הדעת ובו זמנית לחשוב על ערימת הכביסה.

בשנה שעברה התכוונתי לא להכנע ליצר הרע. לא לתת לו דריסת רגל. התכוונתי לאטום את כל הפתחים והחורים שלא יכנס באיזה פירצה.

בשנה שעברה התכוונתי להיות יותר צנועה. יותר מהדרת בלבוש. לא מתלוננת על החום. כזאת שמבינה את המעלה שיש בהסתרה.

בשנה שעברה התכוונתי לעבוד על המידות. לתקן את מה שאפשר. לעבוד על הקנאה. על ההקפדה. התכוונתי לנקות את הלב מכל מחיצה.

בשנה שעברה התכוונתי לשיר יותר שירים. מהסוג הזה שמגיע מהבטן. התכוונתי להיות מחוברת לניגון. ולכל ההשלכות שמגיעות ביחד איתו.

בשנה שעברה התכוונתי לא לכעוס. הבטחתי לעצמי שזה יהיה אחרת. שאלמד לשתוק ולנשוך שפתיים. שאולי סוף סוף אבין שהכעס לא מקדם אותי לשום מקום.

בשנה שעברה התכוונתי להיות ידידותית לסביבה. להיות יותר נעימה. התכוונתי לא להכאיב. לא להעליב. ללמוד איך למחול על כבודי.

בשנה שחלפה היתה לי כוונה שהשנה תהיה קצת שונה. כוונה שלא בדיוק התממשה. התכוונתי להרבה דברים, להרבה רצונות. ומה שנותר עכשיו זה לאסוף את הדמעות, ולהגיע שוב לשנה החדשה עם אותן הכוונות. להגיע אליה עם הרבה כוחות. להגיע לראש השנה עם כוונה אמיתית של התחלות חדשות.