30 בדצמ׳ 2014

הצדיק של הבית

בס"ד




כל אשה ובעלה יש להם את הבחינה הזו שהם הצדיק של ביתם,

ועליהם מוטל לבטל כל הכפירות ולהרבות את האמונה בביתם,

ובעיקר תלוי הדבר באשה, וזה דבר שרואים בחוש שכאשר האשה היא

חזקה באמונה ופונה אל התפילה אזי זה מאיר בכל ביתה ובני הבית

גדלים כשהאמונה מושרשת וזורמת בדמם, ובודאי כולם מקיימים את 

התורה מאהבה (הרב שלום הרוש שליט"א)

הסוד שהתגלה לאחר 23 שנה

בס"ד



רינה (שם בדוי), היתה בת שנתיים בלבד כאשר הוריה התגרשו. מאז ועד היום אמה לא התחתנה שוב, והיא גידלה אותה לבדה. למרות גירושי הוריה, לרינה היתה ילדות יפה. גם נערות ובגרות. היא למדה והתחנכה במוסדות הטובים ביותר, ורכשה השכלה ומקצוע בחברת היי טק.

בהגיעה לגיל 22 נישאה לצעיר אקדמאי, חריף וחכם, בעל מעמד במקום עבודתו. הכל היה נפלא ונראה היה שהם בונים יחד בית אשר אהבה ואחווה ישררו שם לעד. חייהם של בני הזוג הצעיר נראו מאושרים וטובים.

לא היתה מאושרת ממנה כאשר נודע לה שהיא בהריון, חלומותיה להקים משפחה לתפארת החלו מתגשמים.אולם, זמן קצר לאחר מכן, החלו חיי הנישואין לעלות על שרטון. היא גילתה אצל בעלה מידות שלא היתה מודעת להם קודם לכן, עד שחייה הפכו לבלתי נסבלים. היא החליטה להתגרש, וגם לבצע הפלה. היא לא רצתה שישאר לה זכר מן הבעל שבו מאסה כל כך זמן קצר לאחר נישואיה, בעל שכל כך אכזב אותה וגרם לה מפח נפש.

האדם הקרוב ביותר לרינה היתה אמה כמובן, האם שגידלה אותה לבדה במסירות כה רבה במשך שנים רבות. אולם למרות הקשר ביניהן, רינה החליטה לא לספר לאמה דבר. היא החליטה להסתיר ממנה את החלטתה לבצע הפלה, מחשש כי הדבר יצער אותה מאד.

לאחר שקיבלה את האישור הנדרש מן הוועדה להפסקת הריון, הגיעה רינה לבית החולים "הדסה" לצורך ביצוע ההפלה, שם ציפתה לה הפתעה: אחת מפקידות הקבלה כששמעה שהצעירה שלפניה מבקשת לבצע הפלה, ביקשה לדעת מדוע היא רוצה לעשות זאת, והחלה לשכנעה להימנע מכך. "אגלה לך ", אמרה הפקידה לרינה.

"לפני כשנה ביצעתי הפלה, ולא נעניתי להמלצת אגודת 'אפרת' להמשיך את ההריון. מאז ועד עתה אין לי יום ואין לי לילה. כולי מלאה בסיוטים וייסורי מצפון, על התינוק הקטן שהיה לי ושקטלתי את חייו. אני מבקשת שלא תפילי. אני אקשר אותך עם אגודת 'אפרת', והם יעזרו לך".

אבל רינה אטמה את אוזניה וליבה מן הדברים. היא היתה נחושה בדעתה. הפקידה במסירותה לא ויתרה לה. היא התקשרה ל"אפרת" וביקשה מד"ר שוסהיים עצה והדרכה כיצד לשכנע את רינה להימנע מלבצע הפלה. ד"ר שוסהיים ביקש לדבר עם רינה, ובשיחתם ביקש ממנה להגיע למשרדי אגודת "אפרת" לשיחה נרחבת. אבל רינה בשלה. סירבה לבקשתו של ד"ר שוסהיים ועמדה על רצונה לבצע הפלה.

פקידת הקבלה עדיין לא אמרה נואש, והציעה לרינה לקחת פסק זמן בן חצי שעה. אולי תחזור בה. לזה רינה הסכימה. בעודה שוהה בלובי בית החולים פגשה רינה, את... אמה. היא היתה המומה לראות אותה שם, וכשביקשה להבין לשם מה הגיעה מגיע תורה.

"ומה את עושה פה שאלה האם את בתה"? רינה גמגמה קצת בתשובתה, עד שהבינה שאין לה ברירה ועליה לחשוף את סודה. היא גילתה לאמה את סיבת נוכחותה בבית החולים, ואז הגיעה תורה של האם להיות המומה. והיא החלה לרעוד. "למה את עושה דבר כזה? אסור לך לבצע הפלה", אמרה האם בנחרצות.

רינה הופתעה מעט מעמדתה הנחרצת של אמה, וסיפרה לה שפקידת הקבלה הציעה לה לגשת לאגודת "אפרת", ושאפילו כבר שוחחה בטלפון עם ד"ר שוסהיים. האם התלהבה מן הרעיון, והציעה שמיד בסיום התור שלה אצל הרופא, ייגשו למשרדי "אפרת".

מיד כשנכנסו השתיים לפגישה עם יו"ר "אפרת", ד"ר אלי שוסהיים הבחין כי פניה של האם מוכרות לו. 
"נראה לי שכבר נפגשנו פעם. אולי היית אצלי במרפאה?", שאל. האם לא הגיבה, היא החווירה והחלה לרעוד מרוב התרגשות וביקשה לצאת החוצה לנשום אוויר. ד"ר שוסהיים יצא מיד אחריה ואף הציעה לה כוס מים כדי להשיב את נפשה ולהרגיעה. לאחר שנרגעה וכשמעיניה זולגות דמעות, סיפרה לו לתדהמתו כי הוא מכיר אותה מאחר ולפני יותר מ-20 שנה הוא היה זה ששכנע אותה שלא לבצע הפלה, והבת הזאת שממתינה בפנים נולדה מאותו הריון.

לאחר מכן התגרשתי, הוסיפה האם וסיפרה, אבל עד היום לא גיליתי לבתי את הסיפור הזה. והנה היום, אני נאלצת להגיע אליך עם הבת שלי שרוצה לבצע הפלה, והיא בכלל לא יודעת שגם אותה חשבתי להפיל, ורק בזכותך זכתה בחיים.

ד"ר שוסהיים שכנע את האם להיכנס חזרה לתוך החדר ולגלות לרינה את הסוד אותו הסתירה במשך 23 שנים. האם ניסתה תחילה לסרב, אולם הבינה עד מהרה שהגיעה השעה. כשנכנסו השניים בחזרה לחדר, האם החלה לבכות..

כשנרגעה האם מבכייה, פנתה לבתה ואמרה לה: "אני מבקשת לגלות לך סוד ששמרתי במשך 23 שנה. כשהייתי בהריון איתך חשבתי להפיל.  באותה תקופה סבלתי מאבא שלך ורציתי להתגרש. הייתי נחושה בדעתי לבצע את ההפלה אלא שאז שמעתי הרצאה מפיו של ד"ר שוסהיים, ולאחר מכן נפגשתי איתו לשיחה, ושוכנעתי למרות הכל להעניק לך חיים.

תקופה קצרה לאחר שנולדת, התגרשתי, אך כמובן אין לי דבר יותר קרוב ואהוב ממך. אני בכלל לא רוצה לחשוב איך היו נראים החיים שלי בלעדייך. 23 שנה הסתרתי את הדבר ממך, והיום הכל צף עולה חזרה. חזרתי אחורה יותר מ-20 שנה במנהרת הזמן. פתאום ראיתי מולי את ד"ר שוסהיים של אז".

האם והבת נפלו זו על צוואר זו ובכו. מיותר כמובן לציין שרינה לא חזרה יותר ל"הדסה".

מעשה בנר ולימוד תורה

בס"ד




ישראליק היה ילד צעיר וכשרוני שאהב ללמוד תורה. בגיל שבע הוא התקדם כל-כך בלימודיו עד שהמורים בבית הספר המקומי נאלצו להעניק לו שיעורים פרטיים, זמן קצר לאחר-מכן הם גילו כי אין ביכולתם להקנות לו ידע נוסף. בלית ברירה נאלץ ישראליק ללמוד לבדו, וכאשר היה נתקל בסוגיה סבוכה בתלמוד הוא היה פונה אל רב העיירה.

כל העיירה שוחחה על כשרונותיו של הנער המחונן ואביו, רבי שבתי, רווה ממנו רוב נחת. אך עם זאת הוא חשש לבריאותו: ישראליק הצעיר אהב להקדיש את רוב שעות היממה ללימוד מעמיק, ואביו חשש כי הוא יחלה בשל חוסר שינה מספקת. הוא הורה לבנו כי בשעה מסויימת יהיה עליו לשוב לביתו, אך ישראליק מעולם לא שב בזמן. ולא משום שהוא לא כיבד את אביו, חלילה; כשהיה פותח את ספרי לימודיו היו נשכחים ממנו עולם ומלואו תוך שהוא צולל אל מעמקי התלמוד ועוסק בהתלהבות בחכמת התורה.

לבסוף הגה רבי שבתי רעיון: כאשר ישראליק יופיע בבית המדרש לאחר ארוחת הערב, יתן לו השמש נר קטן שיבער במשך כשעה. ישראליק יוכל להמשיך בלימודיו כל זמן שהנר דולק, כשיכבה הנר, יהיה עליו לשוב הביתה למנוחת הלילה.

באותו הערב ישראליק הלך לבית המדרש כהרגלו. כשחלפה שעה והוא עדיין לא שב החל רבי שבתי לדאוג. הוא ידע כי הנר הקטן לא יכול לבעור במשך זמן רב. "כנראה שהוא הלך לרב העיר כדי ללבן עמו שאלה בתלמוד" הוא הרגיע את עצמו. אך כאשר חלפה שעה נוספת וישראליק לא הופיע, מיהר רבי שבתי לביתו של רב העיירה. ישראליק לא היה שם ורבי שבתי החל לחשוש לשלום בנו. יחד עם רב העיירה הוא מיהר לביתו של השמש שנבהל למראה האורחים הבלתי צפויים. הוא אישר כי הוא העניק לישראליק נר קטן בלבד, כפי המתוכנן.

כשדאגה אמיתית שוררת בליבותיהם עשו השלושה את פעמיהם לבית המדרש. תוך שהם מתקרבים, הם נדהמו לראות אור בחלון. הם נכנסו וגילו את ישראליק יושב כשהוא שקוע בתלמוד ועל השולחן דולק נר קטן. הוא ישב תוך שהוא מתנועע לצלילי קולו המתוק ולא מבחין בנעשה סביבו. רבי שבתי לא יכל להתאפק והתפרץ "ישראליק! מדוע לא קיימת את הבטחתך!" ישראליק הפסיק את לימודו והרים את מבטו בפליאה. לפתע כבה הנר.

"ישראליק! מה קורה לך! כיצד הינך מתחצף לכבות את הנר בעוד רב העיירה ואביך נמצאים כאן?!" "לא כיביתי את הנר" השיב ישראליק כשדמעות ממלאות את עיניו.

הרב פנה אליו: "ישראליק, כיבוד הורים היא מצווה גדולה. הבטחת לאביך ללמוד לאור הנר ולשוב הביתה כשהנר יכבה." "זה בדיוק מה שעשיתי!" השיב ישראליק בדמעות. "הנר דלק ואני ישבתי ולמדתי". "אך היכן השגת עוד נר? או אולי השמש העניק לך נר גדול יותר ?" תבע רבי שבתי לדעת. "מה עולה על דעתך, רבי שבתי" התפרץ השמש. "הענקתי לו נר קטן בלבד בדיוק כפי שביקשת, ואת יתר הנרות נעלתי היטב".

רק אז הבין הרב שמשהו יוצא מן הכלל אירע. בעוד השמש פילס את דרכו למצוא ולהדליק נר נוסף, אמר רב העיירה לאב הכועס: "רבי שבתי, ישראליק הוא ילד מיוחד. כשהוא למד במסירות רבה כל-כך, קולו המתוק גרם שמחה רבה בשמיים, מלאכים ירדו וסבבו אותו תוך שהם מאזינים לכל מילה. מלאכים אלו נתנו לנר את הכוח לבעור כדי שהוא יוכל להמשיך בלימודיו. רק כשאנו הגענו והפסקנו אותו כבה הנר".

מאותו היום ואילך לא הוסיף רבי שבתי להפסיק את בנו מלימודיו. הוא האמין כי בנו הקדוש יגדל ויאיר לעם כולו באור התורה. ישראליק גדל ולימים התפרסם כרבי ישראל, המגיד מקוז'ניץ, שלימד תורה לרבים.

איך להתעלות רוחנית?

בס"ד


מאת הרב יעקב עדס שליטא:

קיימים 2 יסודות שאם האדם יאמר תמיד זה יעלה אצלו את הדרגות הרוחניות :

השם יתברך נמצא תמיד בכל מקום. "מלוא כל הארץ כבודו", השם יתברך בשמיים ממעל ומתחת. השם יתברך נמצא ברחוב, בבית, במכונית, במטוס, באונייה, בים, ביבשה – אתה נמצא עם השם יתברך הוא איתך כל הזמן. לדעת שלכל פרט הכי קטן בהתנהגות שלנו, מעשים, כוונות , מחשבות, דיבור – הכל מתועד בשמיים למעלה. "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשייך בספר נרשמים..". וכמו שמו"ר הרב שלום ארוש אומר, הכל מצולם ומתועד 24 שעות שבעה ימים בשבוע.

כל מה שאדם עושה בעולם הזה מתועד ועתיד לבוא בדין ובחשבון כאשר יעלה למעלה. ועל כל מצווה ומצווה שאתה עושה אתה מקבל על זה שכר שאי אפשר בכלל לתאר. "יפה שעה אחת של עולם הב מכל חיי העולם הזה", כלומר רגע אחד בשכר אחד של גן עדן יותר גדול מה-70,120 שנים בעולם הזה. ומצד שני, אם ח"ו אדם עשה עברה ולא עשה עליה תשובה זה נורא ואיום מה שמחכה למעלה. אם אדם נכשל צריך לחזור בתשובה.

וכך, לשנן לעצמו את שני החוקים שהשם יתברך נמצא בכל מקום וכל ההתנהגות והמעשים המחשבות , דיבורים, התנהגויות, רצונות הכל מתועד בשמיים ועל הכל יש דין וחשבון – מאוד חשוב לשנן!
עוד אומרים הצדיקים, "דע לפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". רבנו הקדוש, רבי נחמן אומר שיש לאדם להזכיר לעצמו לפחות פעם ביום את יום מותו, שהרי החיים פה אינם לנצח. על האדם לדעת שהוא רימה ותולעה מאין בא ולאין עתיד לחזור ולפני מי עתיד לתת דין וחשבון, והתודעה הערה הזו היא לכשעצמה מעוררת את האדם לחשוב שהוא לא בעל הבית בעולם.


יום הדין של הגאולה


בס"ד

יהודים יקרים: נתבונן ונשיב אל הלב את דברי החתם סופר זי"ע שהיה רבן של
כל בני הגולה בדורו ואשר שמו נישא בחרדת קודש עד היום כגאון וקדוש איש
אמת ותורתו אמת. - בכל עשרה בטבת בכל שנה ושנה וגם בשבוע
זה ביום חמישי פרשת ויחי ישבו בית דין של מעלה וידונו ויפסקו האם השנה
תהיה שנת גאולתינו ופדות נפשינו?

האם זו תהיה השנה של ביאת משיח צדקנו בה יתקדש שם שמים עד אין קץ
ובריאת העולם תגיע סוף סוף לתכליתה כמ"ש כל ימי חייך להביא לימות
המשיח ויבנה בית המקדש השלישי.

הפסק דין שיינתן השבוע ביום חמישי תלוי בנו בכל אחד ואחת מאיתנו, 
וא"כ כיצד אנו מחשים? איך אנו שותקים ולא מרעישים עולם ומלואו חוב קדוש
על כל בר ישראל באשר הוא להתעורר ולעורר אחרים, בכל כוחו וגם החלש 
יאמר חזק אני.

השם רוצה את הלב שלך

בס"ד



דע לך יהודי יקר: ה' רוצה שתיתן לו את לבך, שתרצה ללכת בדרכיו,
שתבקש אותו באמת, ה' לא אוהב את מי שפוסח על שני הסעיפים אחד בפה ואחד בלב.
ה' רוצה ששאיפת חייך תהיה לרוחניות ולא לגשמיות. גשמיות מיותרת חוצצת בינינו לבין ה'.
וידוע שמקווה ישראל ה', ה' הוא כמו מקווה – המטהר רק אם אין חציצה.

ועוד חשוב מאד לדעת שגם מי שזכה, והוא סר מרע ועושה את הטוב בעיני ה',
אסור לו לומר "שלום עלייך נפשי ואני את עצמי הצלתי", אלא עליו לעורר
את לב העם ולחזק יהודים אחרים כפי כוחו.

ויזכור שהמבול נקרא על שם נח " מי נח" למרות היותו צדיק תמים, ולמה? 
כי לא התפלל ולא השתדל, מספיק להציל את בני דורו.

ודע לך יהודי יקר, שאין בדברינו אלה שום גוזמה והפרזה כלל, והכל אמת גמורה וצרופה.
זמן הבירור הסופי החל.. ולנגד עינינו מתקיימת הנבואה בזכריה י"ג:
"וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב. 
הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו, אמרתי עמי הוא והוא יאמר ה' אלקי"

והכוונה היא שעתה ה' מצרף ובוחן אותנו ע"י צרות וקשיים שונים, בפרנסה
בבריאות, בשלום בית ובחינוך הילדים וכו' והכל במדויק !!!
ובהשגחה פרטית כל אחד לפי עניינו, ולפי הזיכוך והתיקון שעליו לתקן בפרטות.
ופשוט שמי שמתלבש כשומר תורה ומצוות, ונראה כזה, ואפילו מקיים חלק מן המצוות
אך בליבו ומעשיו הוא ריק משאיפות רוחניות, אדם כזה לא יחזיק מעמד.

רק יהודים בעלי אמונה ובטחון חזקים יחיו, כמ"ש "וצדיק באמונתו יחיה",
ראוי היה לנו ללבוש עתה בגדי שק כמרדכי היהודי בשעתו,
ולשוב בתשובה שלמה ואמיתית, ואז נזכה אי"ה ללבוש את הבגדים המוכנים לנו
לימות המשיח.

ודברינו אלו כלולים בדברי הרב משה קורדוביירו זצ"ל, גדול המקובלים בדור
שקדם להאריז"ל שאמר וזו לשונו: "ומי הם הזוכים לזה )
לחיות ולהנות מהטוב המובטח בימות המשיח?

באותם הימים ירבו הצרות לצרף את ישראל כפי הדין, וכל אחד ואחד 
כפי חובו כפי מעשיו הלא טובים יצטער יסבול וכל מי שיקשה עורפו ולא י
שוב בתשובה, יאבד. 

ומי שיתן צווארו בעול התשובה וקבלת הצרות בסבר פנים
יפות ויתן שכמו לסבול את הצער והקושי של החזרה בתשובה והיסורים, יצטרף ויזכה"
עד כאן לשונו הקדושה. אמנם בעתיד כשתתגלה האמת ותתבטל הבחירה,
לא יתאפשר יותר לתקן את המעוות ולחזור בתשובה, 
לכן עשה תשובה היום פן מחר יהיה מאוחר!