מסרים אחרונים לתקופה זו...

בס"ד


מסרים אחרונים מאוטיסטים לגבי המלחמה הנוכחית וחטיפת הנערים:
_____________________________________________

עם ישראל, אני מבקש ומבקש: תעשו תשובה, ותחזרו לאמת.

אנחנו מגיעים לסוף, אבל באמת. ובכל יום, וכל שבוע, וכל חודש,

מרגע זה והלאה, אנחנו נראה שינוים כל-כך גדולים שאף-אחד לא

יוכל להכחיש שהדברים שאני אומר זה לא נכון. אני חושב

שהדברים שדיברנו כל השנים - רואים ברור שזה אמת. הכל אמת.

והם, הצד השני - הם הכל שקר. אין שם אפילו דבר קטן של

אמת. הם הרשעים הכי-גדולים שהיו אי-פעם. וה' ימחוק אותם

עכשיו מהעולם. ואנחנו נצא לחופש, לגאולה השלמה, כביכול לזרועותיו של אבא שלנו, 

הקדוש ברוך הוא, האוהב.

מלחמת העולם השלישית כבר התחילה. הרבה שטחים בעולם

נלחמים, נלחמים בצורה קשה ביותר. והרוב, רוב המקרים האלו של

המלחמות, לפני שנתים-שלוש לא היינו יכולים בחלומות הקשים

ביותר שלנו להאמין שזה יכול להיות, אבל בשבועיים האחרונים או

יותר משבועיים, קרו דברים שהם פשוט איומים, ברבריים, קשים

ומדהימים. וזה שינה את פניו של העולם במאה ושמונים מעלות.

ועכשיו אנחנו עוברים זמן של 'שבעה' )ימי האבלות( על הבנים.

ואני אומר לכם שאחרי השבעה, יהיה לנו בעולם מצב קשה ביותר.

והיום, כשזה רק זמן קצר אחרי שמצאו את הבחורים, יש כבר

מהומות פה בארץ, והיו כל מיני נסיונות פיגועים. אבל זו רק

ההתחלה. והיהודים, אנחנו, חייבים להגיד: 'עד כאן'! 'עד כאן'! אנחנו

התחלנו לחשוב כמה עשרות שנים אחרי מלחמת העולם השניה,

בערך קצת פחות משבעים שנה מאז שהסתיימה המלחמה, בתור

יהודים התחלנו להרגיש שזה שהיהודי צריך להקריב את עצמו על

קידוש השם – או בחיים או במוות ח"ו – זהו דבר של העבר, כי

אין כזה דבר היום. כי אנחנו לא חיים בכאלה סיטואציות כמו אז.

אבל עכשיו – זהו המצב. אנחנו צריכים להקריב את עצמנו למען

האמת, למען הקב"ה. להראות לו שאנחנו כולנו שלו, ומוכנים

לעשות את רצונו. זה הכל.

מה שאנחנו יכולים לעשות - זה להרגיש שהסוף כבר מגיע, ושנלך,

ונתקבץ בתוך בתי כנסיות או בכותל או לא משנה באיזה מקום

קדוש שיהיה, ונתאסף בהמונינו, ונתפלל לקב"ה שיציל אותנו,

ושלא יתן לאויבים שלנו להשתלט. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

אין כזה דבר להתאחד עם יהודי אפיקורס. אנחנו פה בארץ ישראל - מפני

שאנחנו קיבלנו את התורה בהר-סיני, והקב"ה נתן לעם ישראל את

הארץ הזאת, ולא עבור אפיקורסים בלתי-מאמינים.

אתם רוצים לדעת מה יהיה, נכון?... אני לא יכול להגיד את הכל. אני רק

יכול לומר שברור לכולם שאנחנו הולכים לכיוון חושך יותר ויותר עמוק

אנחנו עכשיו ממשיכים לתוך החושך הכבד עד משיח. ולכן, צריכים להתכונן. 

כשאדם יודע שהוא עומד להגיע למקום חשוך - הוא מתכונן. 

אם בכלי-תאורה כלשהו, אם במזון, אם בכל מיני דברים טכניים שיכולים לעזור לו. 

אבל יותר מזה, הוא צריך להרגיל את עצמו נפשית אל המצב.

ואנחנו צריכים להרגיל את עצמנו נפשית לחושך הכבד. זה כל כך כבד,

שזה משקל שיושב על הכתפים שלנו, על הראש שלנו,  

וזה גורם לעייפות-יתר ולמצבים של בלבול, של עייפות, של חולשה גופנית

וכו'. אבל אנחנו חייבים להכין את עצמנו וגם את המחשבות שלנו להתמודד

עם המצב. שכל הזמן שיהיה בראש שלנו, ועל השפתיים שלנו: 'אין עוד

מלבדו', 'ה' הוא הכל יכול. אין עוד מלבדו. ה' הוא רבונו של העולם. אין

עוד מלבדו'! ולא לפחד. לא לפחד.

לינק למסרים :
http://www.dani18.com/uploads/P218H.pdf