בס"ד
בפרשת ויצא מתארת בפנינו התורה את קורות יעקב בבית לבן הרמאי. גלותו של יעקב לחרן התגלגלה עקב נטילתו את ברכותיו של עשיו מיד אביו. הוא בורח לחרן כשבדרכו הוא נשדד על ידי אליפז בן אחיו. לאחר שהתאקלם במקום שואלו לבן לשכרו, ויעקב משיב: "אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה."
שבע שנים עובד יעקב בבית לבן. בסיומן מבקש הוא מלבן את בתו רחל. לבן מערים על יעקב ומחתנו עם לאה בתו הבכורה. עם בוקר כשמתגלה התרמית, אין יעקב אבינו מאבד את עשתונותיו. הוא אינו מבכה את שנות עבודתו, אין הוא מגרש את לאה, ואף אינו נוקם בלבן. הוא מחשב את צעדיו במתינות, וטרונייתו כלפי לבן מסתכמת במילים בודדות ומחושבות: "מה זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני". טענתו היחידה: "הלא ברחל עבדתיך", כאילו היו הם עסוקים בעיצומו של ויכוח ממוני.
יתירה מזאת, טענותיו של יעקב מופנות נגד לבן בלבד. מדוע רק אל לבן פונה הוא? מדוע אין הוא פונה בטענות אל רחל? הלא באהבתו אותה עבד את אביה שבע שנים? מדוע זה הסכימה רחל לתרמיתו של אביה? מדוע לא רמזה לו, כי נרקמת מזימה סביב נישואיהם? מדוע מסרה לאחותה את הסימנים אותם הפקיד בידיה? אין אנו יודעים מעשהו של מי גדול יותר, של יעקב או של רחל. של יעקב שאינו מגרש את לאה או של רחל שויתרה על חתנה לטובת אחותה.
כבר אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". אם על חברו כך, על בני ביתו על אחת כמה וכמה. אם על בני ביתו כך, על אשתו על אחת כמה וכמה.
הרב יוסי מזרחי
בפרשת ויצא מתארת בפנינו התורה את קורות יעקב בבית לבן הרמאי. גלותו של יעקב לחרן התגלגלה עקב נטילתו את ברכותיו של עשיו מיד אביו. הוא בורח לחרן כשבדרכו הוא נשדד על ידי אליפז בן אחיו. לאחר שהתאקלם במקום שואלו לבן לשכרו, ויעקב משיב: "אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה."
שבע שנים עובד יעקב בבית לבן. בסיומן מבקש הוא מלבן את בתו רחל. לבן מערים על יעקב ומחתנו עם לאה בתו הבכורה. עם בוקר כשמתגלה התרמית, אין יעקב אבינו מאבד את עשתונותיו. הוא אינו מבכה את שנות עבודתו, אין הוא מגרש את לאה, ואף אינו נוקם בלבן. הוא מחשב את צעדיו במתינות, וטרונייתו כלפי לבן מסתכמת במילים בודדות ומחושבות: "מה זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני". טענתו היחידה: "הלא ברחל עבדתיך", כאילו היו הם עסוקים בעיצומו של ויכוח ממוני.
יתירה מזאת, טענותיו של יעקב מופנות נגד לבן בלבד. מדוע רק אל לבן פונה הוא? מדוע אין הוא פונה בטענות אל רחל? הלא באהבתו אותה עבד את אביה שבע שנים? מדוע זה הסכימה רחל לתרמיתו של אביה? מדוע לא רמזה לו, כי נרקמת מזימה סביב נישואיהם? מדוע מסרה לאחותה את הסימנים אותם הפקיד בידיה? אין אנו יודעים מעשהו של מי גדול יותר, של יעקב או של רחל. של יעקב שאינו מגרש את לאה או של רחל שויתרה על חתנה לטובת אחותה.
כבר אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". אם על חברו כך, על בני ביתו על אחת כמה וכמה. אם על בני ביתו כך, על אשתו על אחת כמה וכמה.
הרב יוסי מזרחי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: