סיפור אמיתי על הרב דוד אבוחצירה הי"ו, נכדו של הבבא סאלי זיע"א -
_______________________________________________
שמונה שנים תמימות עברו, מאז שרחמים נשא את גילה לאישה, והם עדיין לא זכו להיפקד בפרי בטן. בני הזוג ניסו סגולות שונות, פנו לרבנים, התפללו על ציוני גדולי ישראל, ניגשו לרופאים ברי הסמכה בתחום- אולם ללא הועיל. ידידו של רחמים המליץ לו לנסוע לנהריה, לרבי דוד אבוחצירא שליט"א (נכדו של ה'בבא סאלי' ), שבאותה תקופה שמו של הצדיק עדיין לא התגלה לרבים.
רחמים, שהתגורר ביישוב בדרום הארץ, הסתייג תחילה מהנסיעה הארוכה וגם נרתע מהתור הצפוי לו, ודחה את ההצעה, אולם, מאחר שראה כי הישועה מבוששת לבוא, הסכים לעצת חברו לנסוע בכל זאת צפונה, ממילא אין לו מה להפסיד. למרות מצבו הכלכלי הקשה, חשב לעצמו, שלא יוכל להגיע לצדיק הנודע בידיים ריקות, וגייס מחבריו הלומדים בכולל שלוש מאות שקלים כדי לתת לרב כפדיון נפש.
בבאר שבע עלה על הרכבת לתל אביב, ושם עלה על הרכבת לנהריה. נופי הצפון הירוקים, שחלפו ביעף, נטעו בו תקווה לשינוי מזלו. הוא ירד בתחנת הרכבת בנהריה והחל לצעוד לעבר השכונות הקרובות כאשר ראה מישהו, שאל אותו: סליחה, איפה נמצא רבי דוד אבוחצירא?"- "אין לי מושג", אמר האיש והמשיך לדרכו במהירות.
רחמים ניגש לאדם נוסף, שעבר ברחוב, ושאל אותו, היכן נמצא רבי דוד. הלה משך בכתפיו, רחמים התפלא: "כיצד יתכן, שתושבי נהריה לא יודעים היכן הצדיק הנודע!?", הוא התקדם בהליכתו, ניגש לשבעה אנשים נוספים בזה אחר זה, ולתדהמתו, אף אחד מהם לא שמע על רבי דוד ועל בית מדרשו.
"ריבונו של עולם", מלמל רחמים בשברון לב, "הנה נסעתי לאורך כל הארץ כמעט, שילמתי לא מעט כסף והפסדתי יום לימודים בכולל. כל הלומדים אצלנו מכירים את רבי דוד, וכאן בנהריה לא שמעו עליו? הוא החליט לשאול רק אנשים דתיים, כיוון שלבטח יכירו את הרב. אז הגיע לרחוב שומם. מולו עבר אדם מבוגר למדי, שחבש כובע קסקט לראשו ונראה ממוצא רוסי.
מאחר שהאיש היה היחיד ברחוב, החליט לפנות אליו בכל זאת. "תסלח לי", אמר רחמים, "האם ידוע לך איפה נמצא רבי דוד אבוחצירא?"- "אה, אתה רוצה את הצדיק?!", חייך האיש וחשף שן זהב מנצנצת.
רחמים שמח, שסוף סוף מישהו שמע על רבי דוד. האיש המוזר מעט הגביר את קולו ואמר בהבהרה רוסית: "אם אתה רוצה את הצדיק, תן לי מאה שקלים!". רחמים נדהם מדרישתו החצופה של האיש. "מה פתאום שאתן לך מאה שקלים?! האם הסעת אותי במונית או נתת לי איזה שירות?! ממתי בני אדם משלמים על מענה תשובה לשאלה ברחוב?!", וחשב בלבו, שהאדם מולו גזלן.
הוא ניסה לפרוט על רגשי האיש אולם הלה נותר בשלו: "אם אתה רוצה צדיק, תשלם מאה שקלים... ", רחמים לא ידע מה לעשות. הוא מסתובב בעיר כבר זמן מה, אף אחד לא שמע על רבי דוד, אין נפש חיה ברחוב ועוד מעט תהיה שקיעה. בלית ברירה החליט, יש לו שלוש מאות שקלים כפדיון לצדיק. הוא יפריש מהם מאה שקלים לאותו אדם משונה וייתן לרבי דוד את השאר. גם מאתיים שקלים הם סכום נכבד.
העיקר, שכבר יגיע ליעדו. הוא שלף מכיס חולצתו שטר של מאה שקלים ונתן לאיש. הלה לקח את הכסף, הצביע על הבית הסמוך ואמר: "כאן נמצא הצדיק!". באותו רגע הוא חש שמחה וזעם. מחד גיסא, שמח הוא, שסוף סוף הגיע לבית מדרשו של רבי דוד, ומאידך גיסא, זעם על כך, שהאיש לקח ממנו מאה שקלים רק כדי להניף את זרועו, להורות באצבעו ולומר שלוש מילים... הוא רצה לצעוק על האיש, אבל הלה התרחק ונעלם מטווח ראייתו כהרף עין.
רחמים נכנס לתוך בית מדרשו של רבי דוד אבוחצירא, וראה, שעומדים להתפלל שם מנחה וערבית. הוא הצטרף לתפילות, ולאחר מכן המתין כשעתיים, עד שהגיע תורו להיכנס לחדרו של רבי דוד. הוא התיישב מול הצדיק מאיר הפנים, הוציא את מאתיים השקלים, שנותרו לו, והניחם על השולחן כפדיון.
עוד בטרם פתח את פיו וסיפר את סיבת בואו, הצדיק רבי דוד חייך ואמר: "מדוע הבאת לי מאתיים שקלים, ואילו לאליהו הנביא הבאת רק מאה?!", האיש ניסה לעכל את דברי רבי דוד, שהמשיך בדבריו: "אל תדאג, אליהו הנביא כבר בירך אתכם לישועה!".
לאחר מכן החזיר לרחמים את מאתיים השקלים והוסיף: "שמור את הכסף עבור הטיפול בתינוק, שייוולד לכם". למעשה זכה הוא לראות את אליהו הנביא זכור לטוב, מלאך הברית. הוא התקשה לעכל זאת. כעבור תשעה ירחי לידה הם זכו בחסדי ה' לחבוק בן לאחר כל אותן שנות ציפייה.
מהעלון לשבת של הרב הגאון הרב אייל עמרמי שליט"א פרשת פקודי תשע"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: