בס"ד
לעולם הזה ישנו יתרון אחד על פני העולמות האחרים: זהו המקום היחיד שבו הנשמה יכולה להשתנות, לצמוח ולהתעלות. אפשר לתת משל קצת פשטני, על משחק 'חטוף ככל יכולתך' בסופרמרקט. אתה מקבל 20 דקות וחוטף ככל יכולתך. אתה רץ בכל המעברים, ודוחף לעגלה שלך את כל המוצרים הכי טובים שאתה מצליח לתפוס. אולם כאשר הפעמון מצלצל, הכל נגמר. כמה חבל על מי שהצליח למלא רק חצי עגלה בלחם מאתמול!
עיקרון בסיסי ביהדות הוא שלבני האדם יש בחירה חופשית. בעוד שההעדפות והנטיות שלנו נקבעות על פי התורשה והסביבה, הבחירה בין טוב לרע, נכון או לא, היא שלנו. בכל פעם שאנחנו בוחרים ביושר ולא בדרך הרמאות, בנדיבות ולא בדרך האנוכיות, או בנאמנות ולא בבוגדנות, אנחנו משפרים ומשדרגים את עצמנו. בחירה עקבית בטוב ולא בדרך הרע, גורמת לנו להפוך את עצמנו לבריות מעודנות יותר שיכולות ליהנות מאור השכינה האלוקית בעולם האמת..
העולם הבא, רוחני כולו בלי שום זכר לגשמיות. אך חשוב מאוד שנבין שהוא אינו מסעדה של 'אכול כפי יכולתך'. אם אדם מקדיש את כל חייו כאן להשגת הנאות חומריות, האם הוא יראה בשהייה נצחית בעולם הבא - בלי אייפדים, סרטים, מכוניות פאר, ארוחות גורמה, יינות מובחרים וגירויים חושיים - גן עדן או גיהינום? דמיינו אדם שאהבתו למוזיקה מצטמצמת ברוק כבד, ש"מפונק" בקונצרט בן ארבע שעות של מוזיקה קלאסית, ותבינו מדוע בחירותיו של האדם בעולם הזה קובעות את יכולתו ליהנות מהעולם הבא. הבחירות המוסריות שלנו בעולם הזה יקבעו כיצד נחווה את העולם הבא.
ברגע שלאחר המוות, לא נשאר לנו כלום מלבד האדם שהצמחנו וגידלנו, דרך ההחלטות והבחירות שלנו. חכמת היהדות מלאה בסיפורים על "בית דין של מעלה", שמתייחסים למשפט שכל נשמה עוברת כשהיא חוזרת ובוחנת את כל הבחירות שעשתה במשך חייה. "אש הגיהינום" היא החרטה הבוערת שחשה הנשמה כשהיא מבחינה, מנקודת המבט הנעלה בעולם האמת, בהזדמנויות הצמיחה שהיא לא הצליחה לנצל, ובבחירות הרעות שהיא עשתה. אחרי שהנשמה יוצאת מהגוף, כבר מאוחר מידי להשתנות!!!
הרב יוסי מזרחי
לעולם הזה ישנו יתרון אחד על פני העולמות האחרים: זהו המקום היחיד שבו הנשמה יכולה להשתנות, לצמוח ולהתעלות. אפשר לתת משל קצת פשטני, על משחק 'חטוף ככל יכולתך' בסופרמרקט. אתה מקבל 20 דקות וחוטף ככל יכולתך. אתה רץ בכל המעברים, ודוחף לעגלה שלך את כל המוצרים הכי טובים שאתה מצליח לתפוס. אולם כאשר הפעמון מצלצל, הכל נגמר. כמה חבל על מי שהצליח למלא רק חצי עגלה בלחם מאתמול!
עיקרון בסיסי ביהדות הוא שלבני האדם יש בחירה חופשית. בעוד שההעדפות והנטיות שלנו נקבעות על פי התורשה והסביבה, הבחירה בין טוב לרע, נכון או לא, היא שלנו. בכל פעם שאנחנו בוחרים ביושר ולא בדרך הרמאות, בנדיבות ולא בדרך האנוכיות, או בנאמנות ולא בבוגדנות, אנחנו משפרים ומשדרגים את עצמנו. בחירה עקבית בטוב ולא בדרך הרע, גורמת לנו להפוך את עצמנו לבריות מעודנות יותר שיכולות ליהנות מאור השכינה האלוקית בעולם האמת..
העולם הבא, רוחני כולו בלי שום זכר לגשמיות. אך חשוב מאוד שנבין שהוא אינו מסעדה של 'אכול כפי יכולתך'. אם אדם מקדיש את כל חייו כאן להשגת הנאות חומריות, האם הוא יראה בשהייה נצחית בעולם הבא - בלי אייפדים, סרטים, מכוניות פאר, ארוחות גורמה, יינות מובחרים וגירויים חושיים - גן עדן או גיהינום? דמיינו אדם שאהבתו למוזיקה מצטמצמת ברוק כבד, ש"מפונק" בקונצרט בן ארבע שעות של מוזיקה קלאסית, ותבינו מדוע בחירותיו של האדם בעולם הזה קובעות את יכולתו ליהנות מהעולם הבא. הבחירות המוסריות שלנו בעולם הזה יקבעו כיצד נחווה את העולם הבא.
ברגע שלאחר המוות, לא נשאר לנו כלום מלבד האדם שהצמחנו וגידלנו, דרך ההחלטות והבחירות שלנו. חכמת היהדות מלאה בסיפורים על "בית דין של מעלה", שמתייחסים למשפט שכל נשמה עוברת כשהיא חוזרת ובוחנת את כל הבחירות שעשתה במשך חייה. "אש הגיהינום" היא החרטה הבוערת שחשה הנשמה כשהיא מבחינה, מנקודת המבט הנעלה בעולם האמת, בהזדמנויות הצמיחה שהיא לא הצליחה לנצל, ובבחירות הרעות שהיא עשתה. אחרי שהנשמה יוצאת מהגוף, כבר מאוחר מידי להשתנות!!!
הרב יוסי מזרחי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: