מספרים, כי הבן איש חי זיע״א היה מקפיד מאוד לעשות כל מעשה
שעשה, מתוך כוונה מלאה. הוא היה מספר תמיד לקהל שומעיו כי המצוות
שנעשות על ידיהם, כמעט ואינם שוות - אם הם נעשות ללא כוונת הלב
כהקדמה. על כן, היה מזהיר תמיד את הקהל לומר לפני כל תפילה, מצוה
ומעשה טוב - ׳לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה וכו׳ הריני בא לקיים...
כדי לעשות נחת רוח ליוצרי ולעשות רצון בוראי׳. על פי תקנת האר״י זיע״א,
כי אמירה זו מעלה את המצווה גבוה יותר. כמו כן היה חוזר ומזהיר שיש
לעשות את המצוות מתוך שמחה - וגם זה מעלה את המצווה למקום גבוה
יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: