31 במאי 2020

הודיה

בס"ד



לפעמים צריך לדעת לשחרר. להמשיך הלאה.
לא להביט לאחור.
לחבק את הצביטות שיש בלב 
ואת הכאבים בחזה. 
ולהמשיך.

להיות במקום של געגוע
שמן הסתם יום אחד הוא יגמר.
או בחיבוק או בהשלמה עם מה שהיה.

ועם הכל צריך לחיות בהודיה.
באהבה. ולזכור שרק בידיים שלנו הבחירה.

אם לוותר על הקשר.
אם להקשיב.
אם לעזוב.
אם לחיות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מאת:

תגובה: