בס"ד
אני לא
יודעת מה אתכם אבל אני חייבת לעשות וידוי מהיר. אני חייבת להתוודות קבל עם ועולם
שאני שייכת לקבוצת מחוסרי הממ"דים. אני שייכת לכל אלו ששואלים אותם בעיניים
פעורות "מההה אין לכם ממ"ד?".
למרבה
התדהמה והרמת הגבה התשובה היא שלילית. התשובה האמיתית היא שאין לנו ממ"ד.
בקושי יש לנו מרחב מוגן מצומצם במיוחד, שמכיל שניים וחצי אנשים + כוס קפה הפוך,
ששם המשפחה שלהם זה שיינפלד.
כל
מבטי הרחמים שמופנים אלינו השכם וערב רק כי התרשלנו מלגור בבית שיש בו מקלט כלשהו,
מעורר אותי לשאול איפה נמצאת ההשגחה. איפה נמצאת האמונה.
מבלי
לזלזל באף גורם, ובקריאה להמשיך ולהקפיד על הוראות הבטיחות, אני יודעת שמחובתי
לעשות את ההשתדלות המירבית, אבל עדיין אסור לשכוח שמדובר בהשתדלות גרידא, וכל השאר
נמצא בידי שמים. ההחלטה הסופית מתקבלת אצלו ולא לפי חוזק הבטון שעוטף אותנו.
כיהודייה
שמנסה לשמור תורה ומצוות ולהיות כשרה יום אחד, ברור לי כמו אור השמש שאין לנו לשים
בטחוננו בממ"ד. אין לנו להשען על ארבע קירות ולבטוח בפיקוד העורף שמן הסתם
עושים עבודה טובה, אבל עדיין לא השכילו להבין שהשם הוא היחידי ששומר את הבית.
אולי
אין לנו ממ"ד, אבל יש לנו משהו הרבה יותר מתקדם. יש לנו משהו שפיקוד העורף
עדיין לא ממש מכיר. יש לנו משהו שאפשר באמת לסמוך עליו, בלי יוצאים מהכלל ובלי
ועדות חקירה.
למשהו
הזה קוראים ממ"ה. המשהו הזה נקרא כך כי זה ראשי תיבות של מלך מלכי המלכים.
וזה הרבה יותר חזק והרבה יותר יציב מכל דבר אחר בעולם.
הממ"ה
שלי עובר כל תקן בטיחותי שקיים. הממ"ה שלי משוכלל ביותר, ואפילו אין צורך
לרוץ אליו בכל פעם שנשמעת אזעקה. הממ"ה נמצא איתי תמיד. ובכל רגע נתון נמצא
שם בכדי לעטוף אותי. נמצא שם בכדי לשמור עלי.
בכל
יום מחדש אני עושה עבודה עם עצמי ומנסה לחיות אמונה פשוטה. מנסה להבין שיש לי רק
את ממ"ה בעולם. מנסה להרגיש את השם יתברך ולהבין שקירות הבטון בעצם הולכים
איתי לכל מקום.
בכל
יום אני מנסה לסלק את המשענת שיש לי בכסף. את המשענת שיש לי בבשר ודם. לסלק את
האמונה שמושרשת בי כל כך חזק בטבע. במקריות. בהסתרת פנים.
אין לי
ממ"ד וזה לא אומר שבגלל זה נכנסתי לרשימה השחורה. לרשימה של "חסרי
המזל". לרשימה של אלו שלא נשאר להם הרבה זמן לחיות.
אין לי
ממ"ד אבל יש לי ממ"ה. יש לי את מלך מלכי המלכים. יש לי את צור העולמים.
יש לי את ההגנה הטובה מכולם. יש לי את ההגנה של מי שאמר והיה העולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: