אור שבעת הימים

בס"ד

בזכות הבעל שם טוב:

____________________

תינוק רך בשנים היה כאשר נפל למשכב. מצבו הבריאותי התדרדר עד שנראה היה כי בעוד זמן קצר תפרח נשמתו. ראתה אמו מרת פייגא שעומדת היא לאבד את בנה מחמדה, נטלה אותו על זרועותיה ורצה כל עוד רוחה בה אל ציון סבה הבעש"ט הקדוש.

בבואה אל הציון פתחה בזעקות שבר ובבכיות נוראות. לאחר מכן הניחה את הילד הרך על המצבה ושבה בגפה לביתה. אמונה עצומה פיעמה בה בכוחו של סבה הבעש"ט הקדוש.

כעבור שעה קלה חזרה אל הציון כדי לראות מה עלה בגורל בנה, וכבר מרחוק שמעה את יבבותיו. מה רבתה שמחתה כשגילתה כי התאושש מחוליו, פקח את עיניו והתבונן סביבו. נס נעשה לו בזכות סבו הקדוש, וחייו ניתנו לו במתנה.

היא לקחה אותו על זרועותיה ושבה נרגשת לביתה. לאחר מכן בא אליה סבה הבעש"ט בחלום ואמר לה: "לולא באת אליי בצעקות, הייתי נותן לבנך נשמה משובחת, אולם מאחר שבאת אלי בקול רעש גדול, לא השגחתי היטב ונתתי לו נשמה של מת"... מאז היו פניו של הילד כשל מת, ולפיכך קראו לו הכל 'רבי ישראל מת'.