קדושה של רב

בס"ד

המגיד מקוז'ניץ מגרש דיבוק:

_________________________

שמעתי מהרב ר' דוד, שפעם היה בקוז'ניץ וראה דבר פלא שבכל בוקר אחר התפילה לומד הרב הקדוש, הגאון ר' ישראל מקוז'ניץ, משנה משניות. ובחור אחד אומר קדיש אחרי הלימוד.

והיה זה לפלא בעיניי, וגם שמעתי אומר לבחור: "למה אתה משחק, כי הרוח ייכנס בך עוד הפעם".

ושאלתי אותם מהו העניין הזה. וסיפרו לי כי הבחור הזה היה חולה גדול שנכנס בו רוח. והיה לאותו בחור ייסורים קשים ומרים. וריחמו עליו אנשי העיר והוליכו אותו לרב הקדוש הנ"ל. וכאשר בא הבחור סמוך לפתח הרב, צווח הבחור בקול מר ואמר: "אני איני רוצה בשום אופן לראות פני הרב המגיד, כי אם אראה את פניו - חיי אינם חיים כלל".

ונתחזק הרוח מאוד עד שכמה וכמה אנשים הוליכו אותו בקושי גדול לבית הרב המגיד וכשבא במחיצת קדשו, פנה הבחור עורף, ולא רצה בשום אופן להסתכל בפני קדושת הרב.

ואמר הרב: "אני גוזר עליך שתחזיר אלי את פניך".

וצווח הרוח בקול מר ואמר: "אתה הוא הרב בקוז'ניץ, מה אתה רוצה ממני? אין אני שומע כלל לגזרתך, ידוע תדע כאשר אני הייתי בן י"ג שנה הייתי מופלא בתורה יותר ממך כעת".

ואמר לו הרב: "החזר את פניך, ואם לא אכה אותך במטה אשר בידי".

וצווח הרוח בקולי קולות: "רוצח, מה אתה רוצה להרגני, לא אחזיר פני בשום אופן". והניח הרב את המטה על הבחור, נפל הבחור לארץ וצווח בקול יללה ואמר: "הרב המגיד הרג אותי".

ואמר עוד הרב: "תחזיר פניך אלי, ואם לא אני אכה אותך שנית".

ועמד הבחור והחזיר פניו להרב רק נתן עיניו למטה, ולא רצה בשום אופן לראות פני הרב.

אמר הרב: "אני גוזר עליך שתגביה עיניך ותסתכל בפני".

אמר הבחור: "זהו הדבר שאי אפשר, ואף אם תהרוג אותי לא אוכל ראות פניך".

אמר: "אני אכה אותך עוד". נבהל הרוח והגביה את עיניו, והסתכל בעל כורחו בפני קדושתו.

ושאל אותו הרב: "מי אתה?" אמר לו הבחור: "למה זה תשאל לשמי, כי אני איני מדורות הללו".

אמר לו: "מאיזה דור אתה?" ושתק הרוח.

אמר לו הרב הקדוש: אני אכה אותך עוד הפעם". והתחיל הרוח לבכות. אמר: "הלהרגני אתה אומר?" הניח הרב את המטה על הבחור. וצעק הבחור בקולות משונים, עד שנפחדו כל העומדים, ואמר: "אגיד מי אני, אני הוא הראשון שזרק האבן על זכריה הנביא בבית המדרש, וגם אותי הרג נבוזרדן ראשון. ומעת חורבן הבית אין לי מנוחה אף רגע מהמשחיתים ולא זכיתי אף לגיהינום".

ושאל אותו הרב הקדוש: "מי נתן לך רשות להיכנס בגוף של הבחור?" והתחיל לבכות ולהתחנן לפני הרב שלא יגרש אותו מהבחור. ואמר כי בגוף הבחור יש לו קצת מנוחה מהמשחיתים.

אמר לו הרב הקדוש: "זהו דבר שאי אפשר, אני גוזר עליך שתצא מגוף הבחור, ולא תזיק אותו בשום איבר".

והתחיל הרוח לבכות ולקונן עד שבכו כל העומדים שם. אמר לו הרב הקדוש: "אני אזכה את נשמתך שתבוא לגיהינום, אני אלמד בכל יום אחר התפילה משנה משניות עבור נשמתך, והבחור יאמר קדיש". ונתרצה הרוח לילך מהבחור בלא שום נזק, והרב עמד בהבטחתו.