בס"ד
בספרה "מוקפת באור" מספרת בטי אידי, שהייתה מתה במשך כארבע שעות ספור מופלא על חוויותיה בעולם העליון. מרתקת ביותר היא עדותה לגבי התפילות של בני אדם:
"... ראיתי את כדור הארץ מסתובב בחלל. הבחנתי באבוקות אור רבות הזוהרות על פני האדמה. אחדות הגיחו אל השמים כקרני לייזר רחבות ובוהקות, אחרות היו דומות לאורות של פנסי כיס קטנים, וכמה מהם היו רק ניצוצות. הופתעתי כאשר מלוויי אמרו לי שאלומות האור הן תפילותיהם של האנשים מכדור הארץ.
ראיתי מלאכים ממהרים להיענות לתפילות. הם התארגנו יחד כדי להושיט עזרה רבה ככל האפשר. בשיטתיות עברו מאדם לאדם, מתפילה לתפילה והתמלאו באהבה ובשמחה בשעת המעשה. הם תמיד נענו קודם כול לתפילות הבהירות והעמוקות, ולאחר מכן לכל תפילה במועדה עד שענו לכולן.
הבחנתי שתפילות מתחסדות שחוזרות על עצמן כמעט אינן מפיקות אור, וכאשר הן חסרות עצמה ומיקוד הן רבות מהן כמעט ואינן נראות.
נאמר לי במפורש שכל התחינות נשמעות ונענות. כאשר אנו נמצאים בשעת מצוקה גדולה או כאשר אנו מתפללים למען אחרים קרני האור זורחות ישירות מאתנו ונראות מיד.
כן הובהר לי שאין תפילה נעלה יותר מתפילת אם למען ילדיה...
תפילתנו למען אחרים הן בעלות עצמה גדולה, אולם הן תישמענה רק אם אינן פוגעות ברצונם החופשי של האחרים ואינן מנוגדות לצורכיהם. אם אמונתם של חברינו רופפת עצמת רוחנו עשויה לחזקם. אם הם חולים תפילותנו הכנות יביאו להם מרפא, בתנאי שמחלתם אינה משמשת כהתנסות שתורמת להתפתחותם. אם נוטים הם למות, אנו חייבים לבקש שייעשה רצונו של בורא עולם, שאם לא כן ייווצרו סתירות בין שאיפות מנוגדות שיתסכלו את אלו שעומדים לעבור מן העולם. אפשרויות העזרה שלנו לזולת הן אין סופיות. אנו מסוגלים לעזור לבני משפחתנו, לחברינו ולאחרים במידה רבה יותר מששיערנו אי פעם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: