בס"ד
"כאשר הייתי בן י"ז שנה יצאתי את בית הורי לעבוד בעיירה הונגרית קטנה,אלמשפיזטי.עד מהרה שכחתי שם את החינוך שקיבלתי בבית אבא. השתדלתי להסתיר את יהדותי גם מאימת הצוררים שהתחילו להשתלט שם משנת תש"ב,ואשר הציקו ורדפו כל יהודי,אבל יכולתי להמשיך בזה רק עד שנת תש"ד. אז העבירו אותי הנאצים ימח שמם עם אחי לאושוויץ אשר בפולניה, אך ניצלתי בנס.אחר כך הועברתי לטריזינשטט ושוחררתי משם בשנת תש"ה. נשארתי לגור בצ'כיה עד שנת תש"ח ואז עליתי לארץ ישראל. כאמור,ניתקתי את כל הקשר עם היהדות ועם החינוך שקבלתי אצל הורי.עבדתי לא רק בשבת אלא גם בראש השנה וביום הכיפורים.
בליל יום כיפור תשי"ג עבדתי כהרגלי. באותו לילה נראה אלי אבא, ר' חיים מרדכי ז"ל בחלום,לבוש קיטל לבן מצוחצח,עטוף בטלית מצויצת,כמו בהיותו בחיים ואמר אלי: "חזור בתשובה! חזור לדרך שחינכתי אותך,אחרת שנותיך מקוטעות!" וכך חזר החלום ונשנה מידי לילה בלילה במשך שבוע שלם.
והנה הגיע ליל שבת. בשעה מאוחרת בלילה נכנסתי לבית קפה בראשון לציון (בעיר זו הייתי עובד במוסך). אכלתי ושתיתי וחזרתי הביתה. נגשתי להפעיל את הרדיו,ובאותו רגע שמעתי קול קורא מאחורי: "אוי ואבוי! אתה שוב חוטא?!" (געוואלד דו זינדיגסט וייטער?").
פניתי לאחור והנה רואה אני כמו בהקיץ את אבי שניספה באושוויץ,ושוב עומד הוא לפני עטוף בקיטל ובטלית,ואני שומע אותו אומר אלי: "אל תחשוב שזה סתם חלום, באתי להזהירך שתחזור בתשובה.בשמים כבר נחרץ עליך גזר דין שייכרתו ימיך!" נבהלתי מהמראה. דמות אבי ז"ל נעלמה מיד.
באותה שבת, כמובן,לא עישנתי סיגריות,לא הפעלתי רדיו,אולם במוצאי שבת הלכתי לקולנוע.בבואי הביתה,כאשר הספקתי לפתוח את הדלת,מיד ראיתי שוב את דמותו של אבי כמו בהקיץ עטוף בטלית וקיטל,והוא מתחנן ומבקש לפני שאטיב את מעשי,ואומר לי שזוהי אזהרתו האחרונה...
באותה תקופה שימשתי כמנהל המסגריה במוסך "'טיטניק, בראשון לציון. קמתי איפוא ביום ראשון בבוקר וחילקתי את העבודה בין הפועלים. אחר כך שמתי פעמי לבני ברק אל ה:"חזון איש",אשר שמעתי אודותיו מפי אנשים רבים,כדי לספר לו את החלומות.לפליאתי,כאשר אך עברתי את מפתן ביתו, החל ה"חזון איש" לדבר אלי בחומרה: "אוי ואבוי,אתה עובד בשבת אתה עובד בראש השנה וגם ביום הכיפורים.לאביך אין מנוחה בעולם העליון,נגזר עליך כרת!"
הוא השלים את דבריו והמשיך לישב על כיסאו כאילו מנמנם,השעין את ראשו בין שתי ידיו,ואני עמדתי לפניו נבוך ונסער,מהיכן הוא יודע?!
לבסוף,אחרי כמה רגעים של צפיה,פקח ה"חזון איש" את עיניו ואמר לי: "בזכות מצווה גדולה שקיימת בנעורך יוסיפו לך ממרום ימים ושנים,מעכשיו תחזור למוטב ותלך בדרך הישרה כפי שחינך אותך אביך.
האם תזכור איזו מצווה קימת בנעורך"?
השבתי לו: "אף אל פי שהייתי מחלל שבת,מעולם לא פגעתי במישהו וגם צדקה נתתי"
השיבני החזון איש: "אין די בכך לא בזכות זה אתה זוכה שיקרעו את גזר דינך..."
אני נזכרתי,שכאשר הייתי בן 14 שנה בערך,באה אלנו אישה ומסרה לאבא שבכפר פלוני מוטל ילד מת ואין מי שיטפל בו להביאו לקבר ישראל אבי שלח אותי אל הכפר לבצע את הדבר,ואף על פי שהפעולה היתה קשורה בסכנת נפשות, כי הקוזיסטים השתלטו אז בדרכים,והיה עלי לעבור יער שלם בפחד מוות,קיימתי את המצווה בתכלית השלמות שנאמר בתורה "לא תלין המת כי קללת אלוקים הוא, לשמע הסיפור נענע ללי "החזון איש" בראשו ולא הוסיף דבר.
כאשר יצאתי מביתו, קיבלתי לשמור תורה ומצוות כיהודי שלם ומאז אני רואה במעשי ידי ברכה והצלחה.
בליל יום כיפור תשי"ג עבדתי כהרגלי. באותו לילה נראה אלי אבא, ר' חיים מרדכי ז"ל בחלום,לבוש קיטל לבן מצוחצח,עטוף בטלית מצויצת,כמו בהיותו בחיים ואמר אלי: "חזור בתשובה! חזור לדרך שחינכתי אותך,אחרת שנותיך מקוטעות!" וכך חזר החלום ונשנה מידי לילה בלילה במשך שבוע שלם.
והנה הגיע ליל שבת. בשעה מאוחרת בלילה נכנסתי לבית קפה בראשון לציון (בעיר זו הייתי עובד במוסך). אכלתי ושתיתי וחזרתי הביתה. נגשתי להפעיל את הרדיו,ובאותו רגע שמעתי קול קורא מאחורי: "אוי ואבוי! אתה שוב חוטא?!" (געוואלד דו זינדיגסט וייטער?").
פניתי לאחור והנה רואה אני כמו בהקיץ את אבי שניספה באושוויץ,ושוב עומד הוא לפני עטוף בקיטל ובטלית,ואני שומע אותו אומר אלי: "אל תחשוב שזה סתם חלום, באתי להזהירך שתחזור בתשובה.בשמים כבר נחרץ עליך גזר דין שייכרתו ימיך!" נבהלתי מהמראה. דמות אבי ז"ל נעלמה מיד.
באותה שבת, כמובן,לא עישנתי סיגריות,לא הפעלתי רדיו,אולם במוצאי שבת הלכתי לקולנוע.בבואי הביתה,כאשר הספקתי לפתוח את הדלת,מיד ראיתי שוב את דמותו של אבי כמו בהקיץ עטוף בטלית וקיטל,והוא מתחנן ומבקש לפני שאטיב את מעשי,ואומר לי שזוהי אזהרתו האחרונה...
באותה תקופה שימשתי כמנהל המסגריה במוסך "'טיטניק, בראשון לציון. קמתי איפוא ביום ראשון בבוקר וחילקתי את העבודה בין הפועלים. אחר כך שמתי פעמי לבני ברק אל ה:"חזון איש",אשר שמעתי אודותיו מפי אנשים רבים,כדי לספר לו את החלומות.לפליאתי,כאשר אך עברתי את מפתן ביתו, החל ה"חזון איש" לדבר אלי בחומרה: "אוי ואבוי,אתה עובד בשבת אתה עובד בראש השנה וגם ביום הכיפורים.לאביך אין מנוחה בעולם העליון,נגזר עליך כרת!"
הוא השלים את דבריו והמשיך לישב על כיסאו כאילו מנמנם,השעין את ראשו בין שתי ידיו,ואני עמדתי לפניו נבוך ונסער,מהיכן הוא יודע?!
לבסוף,אחרי כמה רגעים של צפיה,פקח ה"חזון איש" את עיניו ואמר לי: "בזכות מצווה גדולה שקיימת בנעורך יוסיפו לך ממרום ימים ושנים,מעכשיו תחזור למוטב ותלך בדרך הישרה כפי שחינך אותך אביך.
האם תזכור איזו מצווה קימת בנעורך"?
השבתי לו: "אף אל פי שהייתי מחלל שבת,מעולם לא פגעתי במישהו וגם צדקה נתתי"
השיבני החזון איש: "אין די בכך לא בזכות זה אתה זוכה שיקרעו את גזר דינך..."
אני נזכרתי,שכאשר הייתי בן 14 שנה בערך,באה אלנו אישה ומסרה לאבא שבכפר פלוני מוטל ילד מת ואין מי שיטפל בו להביאו לקבר ישראל אבי שלח אותי אל הכפר לבצע את הדבר,ואף על פי שהפעולה היתה קשורה בסכנת נפשות, כי הקוזיסטים השתלטו אז בדרכים,והיה עלי לעבור יער שלם בפחד מוות,קיימתי את המצווה בתכלית השלמות שנאמר בתורה "לא תלין המת כי קללת אלוקים הוא, לשמע הסיפור נענע ללי "החזון איש" בראשו ולא הוסיף דבר.
כאשר יצאתי מביתו, קיבלתי לשמור תורה ומצוות כיהודי שלם ומאז אני רואה במעשי ידי ברכה והצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: