בס"ד
באחד הימים נכנסה לבית רבינו הבבא סאלי זי"ע משלחת שלמה והמתינה להיכנס לחדרו של רבינו . בזמן שהמתינו שוחחו בקולניות ובהתרגשות, ואי אפשר היה להתעלם מנוכחותם. משרתו של רבינו ניגש לאחד הגברים שבחבורה וביקש לשמוע מה רמטנן מרבינו. הלה הפנה אותו לעברם של בחורה שהיתה עימם וביקש כי ישאל ממנה לפשר בואם .
ניגש ר` אליהו לבחורה ושב וחזר על שאלתו. הביטה בו הבחורה ושאלה: "האינך מכירני?" ניסה משרתו של רבינו להיזכר מנין הוא מכירה ולא נזכר. כנתפס בקלקלתו הודה כי אינו מכירה. הבחורה החלה צוחקת ושבה לשאול: "נסה להיזכר ר` אליהו. האמנם אינך זוכרני?" לאחר שאימץ מוחו והשיב בשלילה, אמרה הבחורה: "האינך זוכר את הבחורה שהגיעה לכאן לפני כשלושה חודשים לבקש את ברכת רבינו. אולי אינך זוכר", הוסיפה הבחורה, "כי אז הייתי רתוקה לכסא גלגלים, ועתה ברוך ה` אני עומדת על רגלי הבריאות ..."
או אז נזכר ר` אליהו . שלושה חודשים קודם לכן הגיעה בחורה רתוקה על כסא גלגלים והתחננה להיכנס לחדרו של רבינו. זה כמה שנים, סיפרה שהיא משותקת ברגליה ויוצאת ובאה בבית לווינשטיין ברעננה והטובים שברופאים מטפלים בה אולם לא מעניקים לה כל סיכוי להתרפא .
הסביר לה משרתו של רבינו כי לא תוכל להיכנס לחדרו של רבינו ועל פי בקשתה קירב את כסא הגלגלים לדלת החדר כדי שתשמע את דברי רבינו. לאחר ששמע את סיפורה בירכה רבינו לרפואה שלימה. החולה החלה לבכות וביקשה מר` אליהו כי ייכנס שנית ויבקש מרבינו כי יבטיח לה שתירפא. ר` אליהו לא יכול היה להשיב את בקשתה ריקם, ושב לחדרו של רבינו , וסיפר כי הבחורה יושבת בוכיה ליד הדלת ומבקשת כי רבינו יבטיח לה כי תירפא. רבינו שמע את הדברים, נטל בקבוק מים וביקש לומר לה כי תסוך רגליה מן המים. "אני מבטיח לה שתירפא במהרה", אמר רבינו בקול רם שתשמע הנערה מעבר לדלת .
שמעה זאת הנערה וביקשה ממלוויה כי ישיבו אותה למכונית. בידה אחזה את בקבוק המים ובעיניה נקוו דמעות. בני הבית השתתפו בצערה אולם לאחר שעה קלה שכחו מן המעשה .
עתה שבה הבחורה לרבינו לבשר כי אירע הנס והיא נתרפאה. ברגליה נכנסה לביתו של רבינו כדי שבני הבית יוכלו לספר לו כי ראוה והנה ברוך ה` היא מהלכת על רגליה .
שמע זאת משרתו של רבינו ולא יכול היה שלא לשאול אותה שאלה נוספת שניקרה במוחו: "בסדר", אמר לה ר ` אליהו, "אני מבין שתבואי את להודות לרבינו, אך מה פשר כל החבורה הנכבדה הזו שהטריחה עצמה לבוא לכאן ?"
ניגש לר` אליהו אחד מראשי החבורה ואמר לו: "אנחנו הרופאים העובדים בבית לווינשטיין ברעננה. אנו טיפלנו בבחורה הזו במשך ארבע שנים וידענו כי אין כל סיכוי שתירפא. רגליה היו משותקות ועל פי הבדיקות הרי תוך זמן קצר גם פלג גופה השמאלי נידון לחלות בשיתוק .
כאשר ראינו את מה שפעל הרבי אליו הלכה הבחורה לבקש ברכה", הוסיף אותו רופא, "לא יכולנו להתאפק והגענו כל רופאיהמחלקה לראות מי הוא אותו קדוש שפעל גדולות. גם אנו רוצים לבקש את ברכתו ..."
באחד הימים נכנסה לבית רבינו הבבא סאלי זי"ע משלחת שלמה והמתינה להיכנס לחדרו של רבינו . בזמן שהמתינו שוחחו בקולניות ובהתרגשות, ואי אפשר היה להתעלם מנוכחותם. משרתו של רבינו ניגש לאחד הגברים שבחבורה וביקש לשמוע מה רמטנן מרבינו. הלה הפנה אותו לעברם של בחורה שהיתה עימם וביקש כי ישאל ממנה לפשר בואם .
ניגש ר` אליהו לבחורה ושב וחזר על שאלתו. הביטה בו הבחורה ושאלה: "האינך מכירני?" ניסה משרתו של רבינו להיזכר מנין הוא מכירה ולא נזכר. כנתפס בקלקלתו הודה כי אינו מכירה. הבחורה החלה צוחקת ושבה לשאול: "נסה להיזכר ר` אליהו. האמנם אינך זוכרני?" לאחר שאימץ מוחו והשיב בשלילה, אמרה הבחורה: "האינך זוכר את הבחורה שהגיעה לכאן לפני כשלושה חודשים לבקש את ברכת רבינו. אולי אינך זוכר", הוסיפה הבחורה, "כי אז הייתי רתוקה לכסא גלגלים, ועתה ברוך ה` אני עומדת על רגלי הבריאות ..."
או אז נזכר ר` אליהו . שלושה חודשים קודם לכן הגיעה בחורה רתוקה על כסא גלגלים והתחננה להיכנס לחדרו של רבינו. זה כמה שנים, סיפרה שהיא משותקת ברגליה ויוצאת ובאה בבית לווינשטיין ברעננה והטובים שברופאים מטפלים בה אולם לא מעניקים לה כל סיכוי להתרפא .
הסביר לה משרתו של רבינו כי לא תוכל להיכנס לחדרו של רבינו ועל פי בקשתה קירב את כסא הגלגלים לדלת החדר כדי שתשמע את דברי רבינו. לאחר ששמע את סיפורה בירכה רבינו לרפואה שלימה. החולה החלה לבכות וביקשה מר` אליהו כי ייכנס שנית ויבקש מרבינו כי יבטיח לה שתירפא. ר` אליהו לא יכול היה להשיב את בקשתה ריקם, ושב לחדרו של רבינו , וסיפר כי הבחורה יושבת בוכיה ליד הדלת ומבקשת כי רבינו יבטיח לה כי תירפא. רבינו שמע את הדברים, נטל בקבוק מים וביקש לומר לה כי תסוך רגליה מן המים. "אני מבטיח לה שתירפא במהרה", אמר רבינו בקול רם שתשמע הנערה מעבר לדלת .
שמעה זאת הנערה וביקשה ממלוויה כי ישיבו אותה למכונית. בידה אחזה את בקבוק המים ובעיניה נקוו דמעות. בני הבית השתתפו בצערה אולם לאחר שעה קלה שכחו מן המעשה .
עתה שבה הבחורה לרבינו לבשר כי אירע הנס והיא נתרפאה. ברגליה נכנסה לביתו של רבינו כדי שבני הבית יוכלו לספר לו כי ראוה והנה ברוך ה` היא מהלכת על רגליה .
שמע זאת משרתו של רבינו ולא יכול היה שלא לשאול אותה שאלה נוספת שניקרה במוחו: "בסדר", אמר לה ר ` אליהו, "אני מבין שתבואי את להודות לרבינו, אך מה פשר כל החבורה הנכבדה הזו שהטריחה עצמה לבוא לכאן ?"
ניגש לר` אליהו אחד מראשי החבורה ואמר לו: "אנחנו הרופאים העובדים בבית לווינשטיין ברעננה. אנו טיפלנו בבחורה הזו במשך ארבע שנים וידענו כי אין כל סיכוי שתירפא. רגליה היו משותקות ועל פי הבדיקות הרי תוך זמן קצר גם פלג גופה השמאלי נידון לחלות בשיתוק .
כאשר ראינו את מה שפעל הרבי אליו הלכה הבחורה לבקש ברכה", הוסיף אותו רופא, "לא יכולנו להתאפק והגענו כל רופאיהמחלקה לראות מי הוא אותו קדוש שפעל גדולות. גם אנו רוצים לבקש את ברכתו ..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: