בס"ד
מדהים !
_________
אני ובעלי חוזרים בתשובה,ברוך ה׳ זכינו. אמנם אנחנו באים ממשפחות דתיות אבל בעבר היינו חילונים כמעט לגמרי למעט אולי שמירת שבת כשרות שהיינו שומרים היינו מחללים כל דבר אפשרי,אנחנו נשואים שלוש שנים אבל ביחד 7 שנים.
כשהייתי בצבא,ובחילוניות גמורה,נכנסתי להריון(מבעלי שהיה אז החבר שלי),נבהלתי,מצד אחד לא רציתי להרוג ילד,ומצד שני חשבתי-מה יהיה על העתיד שלי?איך אהפוך לאמא בגיל 18??
כמעט כל הסביבה שלי התעקשו על הפלה,למעט אמא שלי וסבתא שלי שהיא רבנית מדריכת כלות וצדיקה אמיתית,דמעותיהן לא עזרו,בשכנועים של הסביבה מתוך פחד דאגה והיסטריה קבעתי תור להפלה בבית חולים פרטי.
התאריך היה בדיוק ביום פטירתה של רחל אמנו,לפני שלוש שנים.
הגעתי לבית החולים בבוקר,אחרי שיצאתי בכוח מהבית,ברחתי מאמא שלי שבכתה התחננה וחסמה בגופה את הדלת,והתחילו בהכנות.
אבל הלב שלי היה שבור,לא הפסקתי לבכות פחדתי ריחמתי על עצמי,על התינוק שבבטן שלי שלא יודע מכלום על האומללות שידעתי שתבוא עליי,על העובדה שלכל מעשה יש שכר,בטח ובטח לרצח של תינוק שלא אשם בחוסר אחריות של ההורים שלו,לא רציתי לעשות את זה,לא הייתי מסוגלת.
כשהייתי כבר עם העירוי ביד,שנייה לפני ההרדמה קמתי וברחתי מהחדר,נכנסתי לשירותים,התקשרתי לאבא שלי,אמרתי לו אבא בבקשה,אני לא רוצה ולא יכולה לעשות את הדבר הזה,אני לא מסוגלת להרוג תינןק,לא מסוגלת לקחת חיים שנועדו לרדת לעולם הזה,הוא אמר לי-לעזאזאל העולם,את הבת שלי מה שתחליטי לעשות אני אהיה שם בשבילך.
יצאתי מהשירותים,ואז ניגשה אליי אישה,היו לה הפנים הכי נעימות שראיתי בחיי,העיניים הכי רחמניות שהבטתי אליהן,היא התקרבה ואמרה לי,באלה המילים-״אל תבכי, לכי, לכי הביתה את לא צריכה להיות כאן,את לא תעשי את זה,לכי הביתה..״ ואז היא נגעה ביד שלי,ליטפה אותי,באותו רגע כל שערה בגוף שלי עמדה,כולי הצטמררתי,הנהנתי בראש כי לדבר לא יכולתי,ואז היא הלכה.
אחרי שהיא דיברה איתי הכל הסתדר לע בראש,נרגעצי והחלטתי,איתו או בלעדיו אני לא מפילה כמובן שהלכתי הביתה,עם ההריון..
כשסיפרתי לאמא שלי ולסבתא שליבמקרה את הסיפור על האשה,שתיהן התחילו להתרגש ולבכות,ואז אמא שלי אמרה לי,את לא מאמינה,היום כל דבר שהחזקתי בידיים נפל ונשבר,כמה בכיתי עד שהלכתי לשכנה שלנו,שגם היא צדיקה אמיתית,התחננתי אליה שתתפלל,שתתפלל שתציל את הילדה שלי,
היא הדליקה נרות ואמרה-״רחל אמנו,את היית עקרה, ידעת מה הערך של ילדים,בזכות יום ההילולא שלך,תצילי את התינוק הזה,תצילי את הילדה הזאת,רחל אמנו תעזרי לנו..״
אתה בטח כבר מנחש מי הייתה האשה המיוחדת שניגשה אליי והצילה אותי..
לאחר מספר חודשים נולדה בתי הבכורה,כולה שלמות ואור,אחרי שנה ו3 חודשים נולד גם בננו השני.
לפני 3 חודשים,סבתא שלי,אמא של אמא שלי,נפטרה,המילים האחרונות שלה היו לאחות,רגע לפני שנתנו לה מכות חשמל-״בבקשה,שאף אחד לא ייראה את השיער שלי..״ הקטע הטוב הוא שלסבתא הזו שלי קראו סבתא רחל..
מילותיה האחרונות הן שגרמו לי לקחת על עצמי כיסוי ראש לא רק בשבת בכל יום..
לקחת חצאיות גרביים צניעות הכל,ישתבח שמו שזכינו לעשות תשובה בעולם הזה,בקרוב על כל עם ישראל."
מדהים !
_________
אני ובעלי חוזרים בתשובה,ברוך ה׳ זכינו. אמנם אנחנו באים ממשפחות דתיות אבל בעבר היינו חילונים כמעט לגמרי למעט אולי שמירת שבת כשרות שהיינו שומרים היינו מחללים כל דבר אפשרי,אנחנו נשואים שלוש שנים אבל ביחד 7 שנים.
כשהייתי בצבא,ובחילוניות גמורה,נכנסתי להריון(מבעלי שהיה אז החבר שלי),נבהלתי,מצד אחד לא רציתי להרוג ילד,ומצד שני חשבתי-מה יהיה על העתיד שלי?איך אהפוך לאמא בגיל 18??
כמעט כל הסביבה שלי התעקשו על הפלה,למעט אמא שלי וסבתא שלי שהיא רבנית מדריכת כלות וצדיקה אמיתית,דמעותיהן לא עזרו,בשכנועים של הסביבה מתוך פחד דאגה והיסטריה קבעתי תור להפלה בבית חולים פרטי.
התאריך היה בדיוק ביום פטירתה של רחל אמנו,לפני שלוש שנים.
הגעתי לבית החולים בבוקר,אחרי שיצאתי בכוח מהבית,ברחתי מאמא שלי שבכתה התחננה וחסמה בגופה את הדלת,והתחילו בהכנות.
אבל הלב שלי היה שבור,לא הפסקתי לבכות פחדתי ריחמתי על עצמי,על התינוק שבבטן שלי שלא יודע מכלום על האומללות שידעתי שתבוא עליי,על העובדה שלכל מעשה יש שכר,בטח ובטח לרצח של תינוק שלא אשם בחוסר אחריות של ההורים שלו,לא רציתי לעשות את זה,לא הייתי מסוגלת.
כשהייתי כבר עם העירוי ביד,שנייה לפני ההרדמה קמתי וברחתי מהחדר,נכנסתי לשירותים,התקשרתי לאבא שלי,אמרתי לו אבא בבקשה,אני לא רוצה ולא יכולה לעשות את הדבר הזה,אני לא מסוגלת להרוג תינןק,לא מסוגלת לקחת חיים שנועדו לרדת לעולם הזה,הוא אמר לי-לעזאזאל העולם,את הבת שלי מה שתחליטי לעשות אני אהיה שם בשבילך.
יצאתי מהשירותים,ואז ניגשה אליי אישה,היו לה הפנים הכי נעימות שראיתי בחיי,העיניים הכי רחמניות שהבטתי אליהן,היא התקרבה ואמרה לי,באלה המילים-״אל תבכי, לכי, לכי הביתה את לא צריכה להיות כאן,את לא תעשי את זה,לכי הביתה..״ ואז היא נגעה ביד שלי,ליטפה אותי,באותו רגע כל שערה בגוף שלי עמדה,כולי הצטמררתי,הנהנתי בראש כי לדבר לא יכולתי,ואז היא הלכה.
אחרי שהיא דיברה איתי הכל הסתדר לע בראש,נרגעצי והחלטתי,איתו או בלעדיו אני לא מפילה כמובן שהלכתי הביתה,עם ההריון..
כשסיפרתי לאמא שלי ולסבתא שליבמקרה את הסיפור על האשה,שתיהן התחילו להתרגש ולבכות,ואז אמא שלי אמרה לי,את לא מאמינה,היום כל דבר שהחזקתי בידיים נפל ונשבר,כמה בכיתי עד שהלכתי לשכנה שלנו,שגם היא צדיקה אמיתית,התחננתי אליה שתתפלל,שתתפלל שתציל את הילדה שלי,
היא הדליקה נרות ואמרה-״רחל אמנו,את היית עקרה, ידעת מה הערך של ילדים,בזכות יום ההילולא שלך,תצילי את התינוק הזה,תצילי את הילדה הזאת,רחל אמנו תעזרי לנו..״
אתה בטח כבר מנחש מי הייתה האשה המיוחדת שניגשה אליי והצילה אותי..
לאחר מספר חודשים נולדה בתי הבכורה,כולה שלמות ואור,אחרי שנה ו3 חודשים נולד גם בננו השני.
לפני 3 חודשים,סבתא שלי,אמא של אמא שלי,נפטרה,המילים האחרונות שלה היו לאחות,רגע לפני שנתנו לה מכות חשמל-״בבקשה,שאף אחד לא ייראה את השיער שלי..״ הקטע הטוב הוא שלסבתא הזו שלי קראו סבתא רחל..
מילותיה האחרונות הן שגרמו לי לקחת על עצמי כיסוי ראש לא רק בשבת בכל יום..
לקחת חצאיות גרביים צניעות הכל,ישתבח שמו שזכינו לעשות תשובה בעולם הזה,בקרוב על כל עם ישראל."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: