7 במאי 2014

כל המציל נפש אחת מישראל...כאילו הציל עולם ומלואו !

בס"ד

"הבן שלי נחטף" זעקה האם. "הוא לא הבן שלך" קבע מנהל בית היתומים המוסלמי בטורקיה



הכול החל בפנייה נרגשת שהגיעה אל האגף להצלה מטמיעה של יד לאחים. הייתה זו אם יהודייה לחמישה ילדים אשר בנה בן השמונה נחטף בידי אביו הערבי. לאם סיפר האב כי הוא לוקח את הילד לטיול בן שבוע ימים בטורקיה אולם התכנית האמיתית שלו הייתה אחרת לחלוטין. הוא הגיע עם הילד לטורקיה ונטש אותו בבית יתומים מוסלמי אדוק.
ביד לאחים ניתחו את הנתונים והגיעו למסקנה מיידית כי אם לא תינקט פעולה על מנת לחלץ את הילד, הוא עלול לגדול כילד מוסלמי לכל דבר ותהיה זו בכייה לדורות.

המכשול הראשון: צו עיכוב יציאה
רצונה של האם להגיע אל הילד ולהשיבו אל חיקה נתקלה בקושי מעיק. היא לא יכולה הייתה לעזוב את הארץ שכן תלוי ועומד נגדה צו עיכוב יציאה, בשל חוב בסכום עתק שנרשם על שמה. זו הייתה אבן הנגף הראשונה שניצבה על אם הדרך הארוכה שציפתה לאם ולפעילים שהתייצבו לימינה.
יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דוב ליפשיץ, מינה צוות פעולה מיוחד שעליו הוטל להוציא את האם מהסבך ולהמשיך ללוותה עד סופה הטוב והמיוחל של הפרשה. הצוות קיבל לידיו את כל המסמכים ובסופו של דבר, לאחר בחינת כל הנתונים, הוחלט שהעובדת הסוציאלית שהוצמדה לאם תפנה ישירות לבית המשפט.
במכתב מנומק ובעיקר פורט על נימים רגישים, ביקשה האם, בהנחיית העובדת הסוציאלית של יד לאחים מבית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות של בקשת הסרת עיכוב היציאה מהארץ, אך ורק למען החזרתו של בנה בן השמונה חסר הישע, לחיק אמו ועמו. הדברים שיצאו מן הלב נכנסו אל הלב ובית המשפט הסיר את צו העיכוב.
כעת היו העיניים נתונות לעבר היעד הבא. האם, שכרטיס הטיסה שלה וכל ההוצאות הנלוות לטיסה מומנו בידי יד לאחים, באין לה כל משענת כלכלית, עברה הכנה רבה על ידי טובי אנשי המקצוע של הארגון. אלו הדריכו אותה כיצד בדיוק עליה לנהוג בעת התייצבותה על מפתן בית היתומים המוסלמי הטורקי, מה עליה להשיב לשאלות קשות וכיצד תתמודד עם סירוב כזה או אחר.

המכשול השני: זהות בדויה
התדהמה שקידמה את פני האם הייתה כפולה ומכופלת מזו שציפתה לה. בהופיעה במקום היא הזדהתה כאמו של הילד שבשמו המלא נקבה. מנהל בית היתומים שקידם את פניה משך בכתפיו ואמר לה ישירות: "את לא יכולה להיות האמא שלו, משום שברישומים שלנו הוא מופיע כיתום מאם. רק בגלל זה הוא נמצא פה, לאחר שאביו רשם אותו לבית היתומים".
מסתבר שעל מנת לטשטש את זהותו האמיתית של הילד, רשם אותו אביו הערבי כבן לאם מוסלמית שכבר מתה. האם היהודייה, שהייתה מצוידת בדרכון שלה, שבה הוא מופיע כבנה, לא הצליחה לשכנע גם את מנהל בית היתומים שהתייצב במקום, כי היא אמו של הילד.

המכשול השלישי: תם פרק הזמן
בברכיים כושלות יצאה האם מבית היתומים כשהיא לא יודעת את נפשה. לאנשי יד לאחים היא סיפרה מיידית על מפח הנפש שקידם את פניה. בתום התייעצות במקום הוחלט לשכור את שירותיו של עורך דין טורקי שמיהר להגיש עתירה לבית המשפט בשמה של האם היהודייה.
במשך חודש ימים נמשכו הדיונים בבית המשפט הטורקי. בתום החודש הזה, תמה מכסת הזמן שהוענקה לאם ליציאה מהארץ והיא נאלצה לשוב כלעומת שבאה, ללא הילד שנותר בבית היתומים על שם זוביידה האנים בטורקיה.
רק לאחר שובה ארצה, הגיעה החלטת בית המשפט לנוער של מחוז טקירדא של הרפובליקה הטורקית. קבע השופט ג'ללטין אדג'אן: כי "1, יש לתקן את שם אמו של הילד בתעודת הזהות הטורקית ולמחוק את השם המופיע כעת כאמו של הילד. 2, בדוח החקירה הסוציאלי האחרון שנערך על ידי צוות מקצועי מטעם המשרד לשירותים סוציאליים במחוז צוין שהילד סובל מהשהות בבית היתומים ורוצה לחיות עם אמו. הילד יימסר לידי אמו".

המכשול השלישי: שהילד יחזור לבד
מעודדת מהפסיקה המפורשת, התייצבה האם בבית משפט השלום בתל אביב בלוויית עורכי הדין שיד לאחים העמיד לרשותה, בבקשה חוזרת לשוב ולעזוב את הארץ כדי להביא עמה את בנה. בקהות חושים בלתי מובנת, פסק השופט כי "על החייבת להמציא הבהרה מדוע הילד לא יוטס ארצה ללא צורך ביציאת החייבת מן הארץ".
פעילי יד לאחים לא אמרו נואש: מי אמור להחזיר את הילד ארצה? תהו. מנהלי בית היתומים המוסלמי שהתעקשו להמשיך לגדל אותו כמוסלמי לכל דבר ועניין? אביו הערבי שלא בחל בכל דרך מפוקפקת או נואלת על מנת לעשוק אותו מידי אמו ולגדלו כמוסלמי אדוק, אף במחיר הפקרתו בין יתומים, נטושים ונעדרי זהות?!
מסכת של מאמצים נשאה פרי ובית המשפט נענה לקיים דיון נוסף בבקשה שבתומו הותר לאם לעלות בשנית על מטוס לטורקיה, שוב במימונו המלא של יד לאחים.
גם בשלב זה הדברים לא היו פשוטים כלל. האב החזיק ברשותו את הדרכון של הילד שעמו יצא בזמנו את גבולות ישראל לטורקיה. לשם כך ננקט שיתוף פעולה סמוי עם אחד מעובדי בית היתומים והוא הוביל לכך שהדרכון הוצא באמתלה מידי האב. מנגד, ריחף החשש כי ברגע שבו תתייצב האם בבית היתומים המוסלמי בטורקיה כדי לקחת את בנה, לא ישושו המנהלים לאפשר את הטסת הילד לישראל ויערבו את אביו הערבי בסוד העניינים. במקרה זה, עלול היה האב להגיש ערעור על עצם פסיקת בית המשפט וכל הצלת הילד הייתה בסכנה גדולה. המתח היה גדול.

החילוץ: מרוץ נגד השעון
ברגע שבו הופיעה האם בבית היתומים ובידה צו חתום של בית המשפט המורה להעביר לרשותה את הילד, למנהלי בית היתומים לא נותרה כל ברירה והם נענו לה מיידית.
לרשות האם עמדו פחות משעתיים למועד ההמראה בטיסה חזור לישראל. עיכוב קל עלול היה להותירה במקום עוד יממה. בעוד האם והבן עושים דרכם אל שדה התעופה נודע כי האב, שעודכן בהתפתחות על ידי מנהלי בית היתומים, עושה אף הוא את דרכו לבית היתומים. היה זה מרוץ סמוי שכל השותפים בו יכולים היו לנשום לרווחה רק משנפרדו גלגלי המטוס מאדמת טורקיה.

בחסדי שמים, יום לאחר נחיתתה השנייה של האם בטורקיה, נחתו האם ובנה בישראל.
לא קלה היא המלאכה שעליה אמונים בעצם ימים אלו פעילי יד לאחים עם שובם עם האם והבן לישראל. העושים למען קירוב האם והבן לחיים יהודיים מלאים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מאת:

תגובה: