"מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום קדשו
נקי כפים ובר לבב" (תהילים כד)
דוד המלך שואל מי ראוי לעלות בהר השם ולהיות במקום קדוש כל כך,
ותשובתו "נקי כפיים ובר לבב".
ז"א שהחיצוניות שלו היא כמו הפנימיות ולהיפך.
למעשה העבודה הרוחנית הקשה ביותר שלנו,
היא להיות כשפינו וליבנו שווים.
לחשוב, לעשות ולהראות כלפי חוץ בדיוק אותו הדבר.
מי יתן והשם ישמע את תפילתי ויזכה אותנו להיות,
באמת נקיי כפיים ועם לב שלם.
אמן סלה !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: