קיימים שישה דברים שעליהם מופיע בתורה ציווי מפורש שעלינו לזכרם. מצווה לחזור ולשנן את שש הזכירות הללו בכל יום בסוף התפילה, כדי שעיקרי יהדות אלו יעמדו לנגד עינינו בכל עת ובכל שעה. . . הזכירה הראשונה היא סיפור יציאת מצרים: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים ט"ז, ג') - זיכרון יציאת מצרים ממחיש את העובדה שבורא העולם מנהל את עולמו בכל עת, וברצונו הוא אף משנה סדרי בראשית. זיכרון הגאולה הראשונה מקנה פתח תקווה לגאולה האחרונה שתהיה לעתיד לבוא.
הזכירה השנייה היא זכירת מעמד הר סיני: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב" (דברים ד', ט'-י'). יש לזכור את הכרזת "נעשה ונשמע" שהכרזנו במעמד הר סיני ואת קבלת התורה והמצוות.
הזכירה השלישית היא זכירת מעשה עמלק: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כ"ה, י"ז). הזכירה הרביעית היא זכירת חטא העגל. "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלקיך במדבר" (דברים ט', ז'). חומרתו המיוחדת של חטא זה נובעת מהעובדה שבני ישראל חטאו בו זמן קצר לאחר ששמעו את קול האלוקים מדבר אליהם מתוך האש במעמד הר סיני. את החטא החמור עלינו לזכור בכל יום כדי להפנים שאין לאף אדם ערובה, וברגע אחד הוא עלול ליפול מרום המעלה לשפל נורא, ועל כן עלינו לעמוד כל העת על המשמר ולהיזהר שלא להיכשל, חלילה, בחטא ועוון.
הזכירה החמישית היא זכירת מעשה מרים: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כ"ד, ט'). התורה מצווה אותנו לזכור את מעשה מרים בכל יום, כדי להישמר מחטא לשון הרע. ההכרח להישמר מחטא זה חיוני במיוחד לאור העובדה שעלולים להיכשל בו בנקל. מפאת החשיבות שמייחסת היהדות למוצא השפתיים וכדי לבער את נגע הלשון הרע מקרבנו, מצווה עלינו התורה לזכור בכל יום את מעשה מרים, ולהזכיר לעצמנו כי "מוות וחיים ביד הלשון" (משלי י"ח, כ"א).
הזכירה השישית היא: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ', ח'). זכירת השבת היא זיכרון למעשה בראשית, לבריאת העולם: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ... וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שם י"א). את השבת עלינו לזכור אף בימי החולין, בששת ימי המעשה, כי כולם קשורים לשבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: