מעשה באתרוגים

בס"ד

מעשה ביהודי אחד שהיה אוהב לחלק מכספו לצדקה. חילק וחילק וחילק עד שלא נותרו לו כל נכסים והוא הפך לעני מרוד. יום אחד, והיה זה בחול המועד סוכות, נתנה לו אשתו עשר פרוטות וביקשה ממנו לגשת אל השוק ולרכוש אוכל. בדרך פגשו בו גבאי צדקה ששמחו לראותו. "הנה מגיע בעל הצדקה!" הם אמרו. "אנו אוספים כסף עבור יתומה מסכנה. אנו בטוחים שתתן בעין יפה!"

"אני מצטער, אך זה כל מה שיש לי" הוא השיב כשהוא מעניק להם את כל הכסף בידו. חסר כל, הוא התבייש לשוב הביתה ולספר לאשתו על מה שקרה, ולפיכך הוא עשה את דרכו לבית הכנסת. היה זה יום הושענא רבה, ובבית הכנסת היו אתרוגים רבים בהם השתמשו הילדים. הוא החליט למלא את שקו באתרוגים. לאחר-מכן הוא עלה על ספינה שהפליגה בים הגדול והגיעה למדינת המלך. כשהוא הגיע למדינת המלך, החל המלך לסבול מכאבי בטן עזים. טובי הרופאים חיפשו תרופה למחלתו ללא הצלחה; ואז נאמר לו בחלום כי אם הוא יאכל אתרוגים ששימשו את היהודים להושענות, הוא יתרפא.

משרתיו חיפשו בכל המדינה עד שמצאו את בעל הצדקה ישן על שקו. "מה יש לך בשק?" הם ביקשו לדעת. "כלום, אלו הם רק אתרוגים של הושענות" הוא השיב. "זה בדיוק מה שאנו מחפשים!" הם מיהרו להביא את האתרוגים אל המלך שאכל – ונתרפא. ציווה המלך למלא את שקו של היהודי בדינרי זהב ולהחזיר אותו בשלום למדינתו. (על-פי מדרש רבה לפרשת בחוקותי)