משנכנס אדר מרבין בשמחה... שמחה זה שמחה בה' שהוא מקור כל השמחות. יהודי ששומר תורה ומצוות, שעובד את ה', שחי את התכלית אמור להרגיש שמחה רבה עד מאד. אתה עושה רק מעט בשביל השני ושניכם שמחים. אתה מחזק יהודי ומתחזק בעצמך ושניכם שמחים. אתה מסתפק במועט, אתה שמח בחלקך ובלל לא איכפת לך מה יש לשני, אתה שמח. אתה עוצר לרגע את המרוץ המסחרר הזה של החיים ומתבונן קצת בבריאה הנפלאה הזו; עניים, ידיים, ילדים צוחקים, אישה אוהבת, שמים נפלאים, ימים, נהרות, עצים ופרחים, יופי שלא יתואר, ואתה שמח. מוכרחים להיות שמחים כי אי אפשר לעבוד את ה' אלא מתוך שמחה.
השמחה זה המנוע שלנו כי כשיש שמחה יש רצון וחשק ללמוד, להתפלל, להאיר פנים לחבר, לעזור בבית, לעשות הכל. השמחה זה כרטיס הביקור שלנו בעולם הזה. יהודי רוצה לבדוק את עצמו בעבודת השם שלו, יבדוק עד כמה הוא שמח. עד כמה הוא עושה הכל בשמחה. אדם שמשרה אווירת שמחה בבית שלו, שום דבר לא יחסר להם לבני הבית כי כששמחים מרגישים קרוב לה' וכשקרובים לה' לא חסר כלום.
אתה לא שמח? תעשה כאילו והשמחה תגיע. זה בדוק. השמחה היא השכינה. השמחה שלנו מתרוממת מעל כל כאב צער ויגון. היא לא קשורה לשום דבר שיש לנו או שחסר לנו, היא שמחה בה'. לשמוח במה שיש לנו ולא להסתכל על אחרים ועל מה שיש להם כי ה' נותן לכל אחד מה שמגיע לו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא הנימה. אפשר לקבל בפורים את הדעת הנפלאה הזו, שהכל מה', והכל לטובה. שבתוך האין סיכוי יש סיכוי. שסוף הדרך הוא הרבה פעמים תחילת הדרך. שדווקא כשחושבים שזה הסוף, דווקא אז מתחילה הישועה.
השמחה של פורים, היא כל כך גדולה, עד שלא מבחינים בין ארור המן לברוך מרדכי, או בין ארורה זרש לברוכה אסתר. מודים על הרעה באותה שמחה שמודים על הטובה. זוהי השמחה של העולם הבא, שאז נודה על הכל "הטוב והמיטיב", אז נבין שכל מה שה' עושה לטובה הוא עושה. ואת כל זה אפשר להשיג בפורים, כשמתוך החושך וההסתרה של העולם הזה עולה ומתגלה האמת שהכל בהשגחה של אבינו שבשמיים, אבא אוהב ומשגיח ושהכל הכלה כל לטובה.
הרב יוסי מזרחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: