מנחת יהודה

בס"ד

בשכונת מחנה יהודה, עמדו לשפץ את בית הכנסת ״מנחת יהודה״ שנקרא על שמו של רבי יהודה.

נחתם חוזה עם קבלן על פירוק הריצוף הישן ושיפוץ כללי, וסוכם מחיר סופי.

כשהחל הקבלן בעבודתו, נוכח לראות כי הקרקע שעליה בנוי בית הכנסת, הינה סלעית, דבר שיכול לגרום להוצאות כבדות ועבודה מאומצת ,

ולכן הפסיק את עבודתו והתכוון לבטל את החוזה.

הגבאים פנו אל הקבלן ושאלו מדוע הפסיק את עבודתו.

הקבלן הסביר כי כשחתם על החוזה, לא ידע שמתחת לריצוף יש סלעים.

סילוק הסלעים כרוך בקידוח ובפיצוץ הסלע, דבר שיכול לגרום לקריסת המבנה,

ולכן צריך לחצוב בסלעים באופן ידני עם כלים קטנים, דבר שדורש עבודה מרובה ועלות גבוהה, לכן החליט הקבלן להפסיק את העבודה ולבטל את החוזה.

הגבאים הודיעו לקבלן, כי לא ניתן לבטל את החוזה, מכיוון שמדובר בכספיי ציבור, ואם לא יסכים-הם יגשו לדין תורה.

דין התורה נקבע בפניי הרב מרדכי אליהו (זצ״ל), וכולם המתינו לקבלן שיגיע,

אך הוא לא הופיע, וכולם עזבו את המקום.

הגבאי, פנה אל חנותו של הרב שאול, בנו של רבי יהודה, והנה מצא את הקבלן עובד עם הפועלים, כאילו לא החליט כלל להפסיק את העבודה.

״שתי תמיהות לי אלייך :

מדוע לא הגעת לדין תורה? ולמה אתה ממשיך את העבודה ? שאל הגבאי.

״בוא ואספר לך מה קרה אתמול בלילה ״השיב הקבלן.

בלילה בא אליי אדם זקן ושאלני :״למה אינך ממשיך לעבוד בבית הכנסת ״מנחת יהודה״ ?

עניתי לו :״גיליתי סלעים מתחת לריצוף ואין ברירה, אלא לחצוב בידיים וזה לא כלכלי עבורי״, השבתי לו.

הראתי לזקן את הסלעים, ואז במו ידיו, החל להוזיז סלע, סלע, עד שהזיז את כל הסלעים.

התעוררתי, והנה היה זה רק חלום.

למחרת קמתי והזדרזתי להגיע למקום.

מה רבה היתה פליאתי, כשראיתי שהסלעים אכן נעלמו, ולכן החלטתי לקרוא לפועלים ולהמשיך את העבודה.

שאל הגבאי את הקבלן: ״אם אראה לך את תמונתו של הזקן, התוכל לזהותו ?

הקבלן השיב בחיוב, ואכן ברגע שראה את התמונה, מיד הצביע ואמר :

״זה בדיוק הזקן שדיבר אליי אתמול בחלום ״.

הקבלן המשיך בעבודתו, וכוחו של הרב פתיה, המשיך והתפרסם עוד שנים ארוכות לאחר מותו,

כי כפי שנאמר : צדיקים לעולם לא מתים,וממשיכים לפעול ולהגן מהשמים לטובת עם ישראל.