סוד גדול...יש לנו תפקיד

בס"ד

שנים חלפו מאז שיצאנו ממצרים וזכינו בחירותנו. אם נעריך את הגיל הממוצע בו נולדים ילדים בכ-25 שנה, אז יוצא שבכל מאה שנים - יש ארבעה דורות. זאת אומרת 132 אנשים בסך הכל, מפרידים בין אבותינו במצרים לביננו היום. 132 איש שהעבירו את המורשת הזאת בשלמותה, בנאמנות ותכליתיות יציבה. מי היו 132 האבות שלי?

אחד מהם היה במחנות ההשמדה של הנאצים, ואחד הוכה על ידי הקוזקים עד שאיבד את הכרתו. לאחד היו ילדים שנחטפו על ידי הצאר, ואחד שימש מקור צחוק לאחיו ה"נאורים והמשכילים". אחד חי במרתף בוורשה וימים רבים חלפו מבלי שדבר מזון בא אל פיו, ואחד ניהל אחוזה מרהיבה בצרפת. אחד נשרף משום שסירב להאמין בעבודה זרה, ואחד קפא למוות בסיביר כשהמשיך להאמין באלוקותו של הא-ל הנצחי. אחד נרדף על ידי ההמון, משום שהוא גר באירופה במקום בפלשתינה, ואחר נרצח על ידי פלסטינים, משום שהוא גר פה ולא באירופה. אחד היה גאון שלא יכול להתקבל לבית ספר לרפואה משום שהוא לא היה נוצרי, ואחד הושלך על ידי הרומאים לגוב האריות...

132 אבות, כל אחד והסיפור שלו, כל אחד במבחן האמונה האישי שלו, וכל אחד עם שאיפה אחת שבערה בו מעל לכל: שהמורשת הזאת תעבור אלי ללא פגע. לכל אחד מאותם אבות היתה בקשה אחת שאותה הם היו רוצים לבקש ממני: שגם אני אעביר את אותה המורשת אליך, בני החמוד. מהו האוצר הזה שעליו הם מסרו את חייהם? מהי החבילה היקרה הזאת ש-132 דורות היו מוכנים לוותר על הכל למענה?

זהו סוד גדול. במשך 132 דורות העבירו מסר שמדבר אלי. יש לנו תפקיד ושליחות בעולם. אסור לתת לשום דבר לבלבל אותנו. כמו שאנחנו לוקחים ברצינות בלילה הזה את מצות אכילת המצה ואת מצות סיפור יציאת מצרים, את מצות שתיית ארבע הכוסות ואת מצות השמחה בפסח, כך יש מצוות רבות נוספות שאבותינו ואמותינו מסרו את נפשם עבורן. מישהו יכול להיות רעב מאוד, ובכל זאת לא לאכול - אם זה לא כשר. לא לוקחים מטבע של שקל שאינו שייך לנו, ולא משנה כמה זה מפתה או מהם התירוצים שאני יכול להצדיק לעצמי. אמירת לשון הרע ורכילות אסורה, ויצירת קשר משפחתי הרבה יותר חשובה ממסיבות יום הולדת. זוהי מחויבות לנאמנות שאינה קורסת ברגע של תאווה או תשוקה. והרבה מעבר לכך.

זהו הסוד היקר שלנו, ומחובתנו לחיות על פיו ולהפוך לעדות חיה: איך חיים חיים של משמעות, חיים עם בורא העולם.

הרב יוסי מזרחי