במקורות היהודים התורה נמשלה למים. זו היא גם הסיבה העמוקה מדוע אנו כה מצפים למים שירדו מהשמיים. ברובד הפשוט המים, כאמור, מספקים את הצורך בשתייה ומסייעים לחקלאות ולתעשייה, אולם ברובד העמוק יותר המים הם המשמעות והרוח שכולנו מחפשים. בדור שלנו אנו רואים את ההתעוררות הגדולה של רבים לשוב את מקורותיהם היהודים ולהרוות את צימאונם, כפי שניבא הנביא עמוס: "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ. לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". וברוך ה' רבים וטובים כבר לא מסתפקים במרדף אחר הממון, הכבוד המזויף מבני אדם וההנאות הגשמיות של החיים בתוך הסביבה הקרה והמנוכרת בה אנו חיים, אלא כמהים לאמת, למשמעות ולחיבור לעצמם ולנשמתם.
למים יש שתי תכונות משלימות: הם מנקים כל מה שמלוכלך ומיותר, ובנוסף מגדלים את החיובי שכבר טמון במציאות. ברגע שהמים פוגשים זרע/פוטנציאל הן נותנים לו חיים ועוזרים לו להיות מי שהוא. שתי התכונות האלה הן בדיוק מה שהקב"ה מצפה מאיתנו לעשות – לנקות את הלכלוך המוסרי מהעולם ולגדל את הטוב שכבר קיים בתוכנו, אבל שבמציאות הרוחנית כפי שהיא כרגע לא יכולה לבוא לידי ביטוי.
הרב יוסי מזרחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: