הלב של עם ישראל

בס"ד

מאמר חז"ל 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת' מכוון גם למציאות של ביאת 

המשיח והעתיד לבוא. כלומר, מי שמכין את עצמו בעולם הזה, יהיה לו מזון רוחני לעולם הבא.

כל מצווה שייכת לאבר רוחני מסויים ולכן לפי שלמות אבריו הרוחניים, יקומו לתחייה גם

אבריו הפיזיים הקשורים לאותה מצווה. מי שחטא בידיו עלול לקום לתחייה בלי ידיים ח"ו

וכן הלאה. אולם יש איברים שאי אפשר לחיות בלעדיהם, כמו הלב. השבת היא הלב

של עם ישראל. מדוע? מפני שהשבת היא עדות שהקדוש ברוך הוא ברא את 

העולם. כפי שנאמר 'מחלליה מות יומת'. מוות רוחני. כשאישה מדליקה נרות שבת, 

היא עומדת על קו הגבול המפריד בין חול לשבת ובעצם המעשה מצהירה:

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בששה ימים ובשביעי 'שבת וינפש'.