לפני חג הפסח היו עניי העיר מגיעים לרב הקהילה בעד מעות 'קמחא דפסחא' שנתרמו על ידי הציבור... רבים היו הפונים לרב יוסף דב סולוביציק מבריסק, בעניני אפית המצות, הגעלת הכלים ושאר שאלות. סמוך לשעת הצהרים כשהיו אנשי הבית עסוקים בהכנות לקראת החג בביתו של הרב נכנס סבל עני ושאל בעצב "יסלח לי כבוד הרב על הטרדה אולם שאלה חשובה לי." "שאל בני" אמר הרב במאור פנים. תלה העני את עיניו ברב ושאל: "האם אפשר לקיים מצות ארבע כוסות של פסח בחלב במקום ביין?" "לא." ענה הרב, "אין יוצאים ידי חובה בחלב."
ובעודו מדבר הוציא הרב ממגרת שלחנו צרור שטרי כסף והושיטם לשואל. הודה העני לרב בעיניים אורות ויצא לדרכו שמח וטוב לב. בנו של הרב, אשר עמד כל אותו עת בצד, נגש אל אביו ושאל בתמיהה: "מדוע נתת לעני ההוא סכום כה גדול? הרי לשאר עניי העיר אנו נותנים מספיק בכדי לקנות מצות ובקבוק של יין!" "בני" ענה הרב, "כל אדם בישראל יודע שאסור לשתות חלב בארוחה בשרית, אם ניגש אלי יהודי ושואל אם יכול הוא לקיים מצות ארבע כוסות בחלב, סימן שגם בשר ודגים אין לו, לכן נתתי לו סכום כסף שיספיק לו לכל צרכי החג.." כה עצומה הייתה חכמתו של הרב מבריסק אשר חש תמיד את כאבם ומצוקתם של ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: