הסיפור מתחיל במורה למתמטיקה, שהגיע יום אחד לכיתה וראה את תלמידיו צועקים, מתנצחים ומעליבים זה את זה על מנת להראות מי חכם יותר. המורה אסף את תלמידיו המתנצחים ואמר להם שהוא יוכל לקבוע מי חכם יותר בתנאי שיענו על שאלה פשוטה שהוא יציב בפניהם, והוא – המורה ידרג את הציון לפי התשובה החכמה ביותר מ-0 עד 100. התלמידים הסכימו פה אחד. המורה ניגש ללוח, לקח גיר וצייר קו באורך 1.5 מ'. הוא שאל את התלמידים, כיצד ניתן לקצר את הקו בכל דרך שהיא. התלמידים באו ללוח והציעו הצעות שונות ומגוונות: מחיקת הקו מימין, משמאל, אחד הציע לקפל...
יפה! אמר המורה עד עכשיו עניתם על חצי השאלה, יש לכל אחד מכם-50 אחוז בינתיים. ומהו החצי השני של השאלה שאלו כולם בתמיהה. אז ביקש המורה לקצר את הקו מבלי לגעת בו! התלמידים נדהמו, חשבו. היה זה אתגר לא קל, והם התקשו למצוא פתרון. המורה נגש אל הלוח וצייר מעל הקו, קו נוסף, ארוך יותר מהקו שאורכו 1.5 מ'. אז הושיב המורה את התלמידים במקומם והוסיף לומר: כדי "להקטין" מישהו, אינך צריך לפגוע או להעליב אותו, פשוט עליך להגדיל את עצמך...
יש בתוכנו מספיק אור על מנת שנוכל לזהור ככל שנחפוץ – אין צורך שננסה לכבות את אורו של הזולת לשם כך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: