בס"ד
הפרשה הזאת נותנת לנו זה הכוח של 'ויקהל'.
גם במציאות הכללית החיצונית, אבל גם במציאות הפנימית האישית.
להקהיל את הכוחות הפנימיים שלנו סביב הקדושה,
סביב המתנה הנפלאה שקיבלנו, השבת.
בשבת אדם עוזב את כל החולין וצריך לנהוג כאילו כל מלאכתו עשויה.
עם ישראל מתקהל בבתי כנסת לשמוע דברי תורה, להתחבר לאור.
אדם מקהיל את בני ביתו לאיחוד משפחתי סביב שולחן השבת.
ואדם מקהיל את הכוחות הפנימיים שלו סביב הנקודה הפנימית שבו,
משכן האור של הנשמה היתרה
הרב דוד אגמון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: