31 באוג׳ 2014

הלבנת שיניים...

בס"ד

דרשו רבותינו במסכת כתובות (דף קיא ע"ב), על הפסוק "ולבן שיניים מחלב", אמר רבי יוחנן: "גדול המלבין שיניים לחבירו יותר ממשקהו חלב", שפירוש הדברים, אדם שמחייך לחבירו (ועל ידי חיוך זה מתגלות שיניו הלבנות), ובחיוכו זה הוא מאיר פניו לחבירו, ומתייחס אליו בסבר פנים יפות, מעלתו גדולה יותר מאדם שנותן לחברו כוס חלב, אף שזה שרק חייך לחברו לא נתן לו בעצם כלום רק חיוך, בכל זאת כוחו של חיוך וסבר פנים יפות גדול יותר ממשקה את חברו חלב.

וההסבר פשוט, אדם שמקבל כוס חלב מחברו, הוא שותה ונהנה באותו רגע בלבד, לעומת זאת אדם שמקבל חיוך ומילה טובה מחברו מקבל חיזוק לזמן רב וכוחה של מילה טובה נשמרת להרבה זמן בלב המקבל.

פעמים רבות קורה, שאדם נמצא במצב רוח קודר מכל סיבה שהיא, והנה מגיע מולו חבר, נותן לו מילה טובה, מחייך אליו חיוך רחב ונותן לו כל מחמאה שהיא, ומוציא אותו בין רגע מאפילה לאור גדול. אותו אדם שעד לפני רגע היה מושפל, עצוב ונכה רוח, הופך להיות שמח וטוב לבב, ומקרין שמחה וטוב לב על כל הסובבים אותו. והכל בזכות מילה טובה אחת וחיוך רחב אחד.

אז למה קשה לנו כל כך להוציא מילה טובה אחת מהפה?

עלינו ללמוד לעודד, לשבח, ולפרגן לכל הסובבים אותנו בין אם זה בין איש לאשתו או בין אדם לחבירו. ונזכה לקיים את מאמר חז"ל "גדול המלבין שינים לחבירו, יותר ממשקהו חלב."


הרב יוסי מזרחי


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מאת:

תגובה: