בס"ד
הים היה נראה יפה במיוחד באותו יום. עבור דודו, אוהב ים מושבע, היה זה יום מושלם. הוא נסע אל החוף, הוריד מהגי'פ את הגלשן האהוב שלו ותוך דקות ספורות כבר היה בתוך המים. דבר מסביב לא הכין אותו לקראת הבאות. אולי אם היה שומע עד הסוף את התחזית, הוא היה מביא זאת בחשבון. לא עברו שעות ארוכות ומזג האוויר היפה השתנה בבת אחת, הגלים הרגועים הפכו לגלי ענק שוצפים והרוחות הסוערות יצרו מערבולות של זרמים חזקים.
דודו מצא את עצמו נזרק מהגלשן הקטן אל תוך המים הסוערים. הסיוט התחיל. דודו חש את סכנת הטביעה המתקרבת, נרעד מלחשוב מה יקרה אם הרוחות לא ייפסקו ומנסה בכל כוחו להילחם במערבולות הענק... לאחר דקות ארוכות של מאבק, כשכוחותיו הלכו ואזלו והוא כמעט נואש מחייו, הוא ראה בול עץ מציץ לעברו מטרים ספורים לפניו. העץ היה תפוס היטב בקרקעית ודודו נאחז בו בכל כוחותיו עד יעבור זעם, הים יירגע והוא יוכל לשחות שוב אל החוף.
חיינו פה בעולם דומים מאוד למצבו של דודו כשהוא נסחף בים. החיים אמנם מפתים אותנו מאוד ונראים רגועים ויפים, אך רגע אחרי שאנו נכנסים בהתלהבות לתוכם, הסערות מתחילות להופיע. גלי תאוות חומריות מאיימים לבלוע אותנו בתוכם, זרמים שונים וחזקים המושכים אותנו לכל כיוון אפשרי מנסים להטביע אותנו במימי העולם הזה ולמנוע מאיתנו את האפשרות לשחות חזרה אל חוף המבטחים. אנו מנסים להילחם, להתמודד להחזיק בכוח את הראש מעל המים ולקחת עוד כמה נשימות של אויר רוחני שיחייה אותנו בעולם הזה ובעולם הבא, אך הסכנה קרובה ומוחשית. משם, ממעמקי הים, מציצה אלינו התורה, כמו בול עץ יציב ותפוס היטב ומציעה לנו את האפשרות לאחוז בה בחוזקה עד יעבור זעם. כשנתפוס בה, נוכל לנשום לרווחה, לחיות ולשרוד עד היום בו נשחה חזרה אל החוף בשמחה.
"עץ חיים היא למחזיקים בה'' אומרת התורה. כמו אדם שנסחף בגלי הים, נאבק בזרמים השונים ואז, כשהוא מרגיש שכוחותיו הולכים ואוזלים ומותו כבר ממש בפתח, הוא רואה לנגד עיניו בול עץ התפוס היטב במעמקי הים ואם קצת יתאמץ יוכל להיאחז בו עד שייחלשו הרוחות וייפסקו הגלים והוא יוכל לשחות חזרה אל החוף. העץ הזה עבורו הוא ''עץ חיים''. מאמצי העל שהוא יקדיש כדי שלא תישמט ממנו ידו יהיו מעל ומעבר לכוחותיו, והמחשבה היחידה שתעבור בראשו היא לאחוז ולאחוז בעץ... זה לימוד תורה!
הרב יוסי מזרחי
הים היה נראה יפה במיוחד באותו יום. עבור דודו, אוהב ים מושבע, היה זה יום מושלם. הוא נסע אל החוף, הוריד מהגי'פ את הגלשן האהוב שלו ותוך דקות ספורות כבר היה בתוך המים. דבר מסביב לא הכין אותו לקראת הבאות. אולי אם היה שומע עד הסוף את התחזית, הוא היה מביא זאת בחשבון. לא עברו שעות ארוכות ומזג האוויר היפה השתנה בבת אחת, הגלים הרגועים הפכו לגלי ענק שוצפים והרוחות הסוערות יצרו מערבולות של זרמים חזקים.
דודו מצא את עצמו נזרק מהגלשן הקטן אל תוך המים הסוערים. הסיוט התחיל. דודו חש את סכנת הטביעה המתקרבת, נרעד מלחשוב מה יקרה אם הרוחות לא ייפסקו ומנסה בכל כוחו להילחם במערבולות הענק... לאחר דקות ארוכות של מאבק, כשכוחותיו הלכו ואזלו והוא כמעט נואש מחייו, הוא ראה בול עץ מציץ לעברו מטרים ספורים לפניו. העץ היה תפוס היטב בקרקעית ודודו נאחז בו בכל כוחותיו עד יעבור זעם, הים יירגע והוא יוכל לשחות שוב אל החוף.
חיינו פה בעולם דומים מאוד למצבו של דודו כשהוא נסחף בים. החיים אמנם מפתים אותנו מאוד ונראים רגועים ויפים, אך רגע אחרי שאנו נכנסים בהתלהבות לתוכם, הסערות מתחילות להופיע. גלי תאוות חומריות מאיימים לבלוע אותנו בתוכם, זרמים שונים וחזקים המושכים אותנו לכל כיוון אפשרי מנסים להטביע אותנו במימי העולם הזה ולמנוע מאיתנו את האפשרות לשחות חזרה אל חוף המבטחים. אנו מנסים להילחם, להתמודד להחזיק בכוח את הראש מעל המים ולקחת עוד כמה נשימות של אויר רוחני שיחייה אותנו בעולם הזה ובעולם הבא, אך הסכנה קרובה ומוחשית. משם, ממעמקי הים, מציצה אלינו התורה, כמו בול עץ יציב ותפוס היטב ומציעה לנו את האפשרות לאחוז בה בחוזקה עד יעבור זעם. כשנתפוס בה, נוכל לנשום לרווחה, לחיות ולשרוד עד היום בו נשחה חזרה אל החוף בשמחה.
"עץ חיים היא למחזיקים בה'' אומרת התורה. כמו אדם שנסחף בגלי הים, נאבק בזרמים השונים ואז, כשהוא מרגיש שכוחותיו הולכים ואוזלים ומותו כבר ממש בפתח, הוא רואה לנגד עיניו בול עץ התפוס היטב במעמקי הים ואם קצת יתאמץ יוכל להיאחז בו עד שייחלשו הרוחות וייפסקו הגלים והוא יוכל לשחות חזרה אל החוף. העץ הזה עבורו הוא ''עץ חיים''. מאמצי העל שהוא יקדיש כדי שלא תישמט ממנו ידו יהיו מעל ומעבר לכוחותיו, והמחשבה היחידה שתעבור בראשו היא לאחוז ולאחוז בעץ... זה לימוד תורה!
הרב יוסי מזרחי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: