12 במרץ 2015

בואי הפעם כדי להישאר

בס"ד

ידי נשלחה להכין עוד כריך אחד אחרון בשרשרת הכריכים של הבוקר. מקפידה לעטוף אותו במפית צבעונית היישר לתוך השקית. מיד לאחריו נגשתי להכין את הבקבוק עם הדייסה להללי מרים, מודדת את הטמפרטורה בכף ידי. הכביסה הריחנית חיכתה לי בסל הלבן בצייתנות מעוררת הערצה שאבוא לתלות אותה על החבלים, לא לפני שאוריד את היבשה שנתלתה ערב לפני כן.

משם המשכתי במהירות של אצנית אולימפית להלביש ביד אחת את התינוקת שלי שהספיקה בינתיים להתעורר, ובידי השנייה לחתום על האישור של ירין לטיול השנתי. הנחתי למספר רגעים את הללי בפינת הצעצועים ועזרתי לרוי לארוז את השמיכות לבסיס ולענות לו בפעם המיליון היכן נמצאים הגטקסים והגופיות החמות.

הכנתי את התיק של הללי, משתדלת לא לשכוח את הטיטולים והמשחה, וכמובן את כל מנין הארוחות. שלפתי בננה עבורי לארוחת צהריים מקערת הפירות שהיתה מונחת על השולחן, ויצאתי לדרך.

ירדנו מהרכב לא לפני שעטפתי אותה בשמיכה חמה וכובע לראשה הישר לידיה של אמי שתחיה, שתשגיח עליה עד שאשוב מהעבודה. נסעתי במהירות לכיוון משרדי, מביטה בשמיים התכולים בכמיהה, ושואלת את שוכן מרומים מתי היא תגיע כבר.

עם כוס הקפה הראשון של הבוקר חיכו לי ערימות של מיילים ופניות רבות מהתושבים שמחכים בקוצר רוח לתשובה מוסמכת מהעירייה. בזהירות מרבית התחלתי לעבור על הפניות שהצטברו מהמוקד במהלך הלילה ולהשיבן אחת-אחת. תוך כדי הבטתי בשעון בציפייה, מבקשת ממנה שתבוא כבר.

שמתי לב ששעת הצהריים מתקרבת ולא אכלתי דבר. הספקתי לשלוח כמה פקסים ולשגר כמה ידיעות לעיתון המקומי שלנו, ובזמן שהכנתי סלט נזכרתי שיש לי שבוע הבא ביקורת של פיקוד העורף ואני כלל לא מוכנה. לא מוכנה לביקורת ולא מוכנה לעובדה שאין סימנים שהיא מתכוונת לבוא.

בדרך הביתה העברתי בראשי את רשימת הקניות שוודאי חסרה להמשך השבוע, משננת לא לשכוח לחמניות וגבינה. נזכרת שהבטחתי לילדים גם שקדי מרק ושוקו בשקית. כשיצאתי מהמכולת מכניסה במהירות את העודף לארנק הרגשתי איך הגעגוע אליה מדגדג במעלה גרוני.

טיפסתי במדרגות הביתה עם הללי מרים על הידיים. מודה לבורא עולם שנותן ליעף הרבה כח ועוד יותר סבלנות. תוך כדי הכנת האמבטיה עבורה הצלחתי לארגן את שאריות הבלאגן מהבוקר, לשטוף את הכלים שנותרו בכיור ולהחזיר את הכביסה המקופלת לארונות.

חפפתי את ראשה העדין של בתי והפגנתי כושר שירה בזמזום שירי ילדות, מן כשרון כזה שיוצא דווקא באמצע המקלחת. ייבשתי אותה עם המגבת הכחולה, מתעלמת מכאבי הגב שדוקרים אותי כבר שבוע. כאבים שמקורם בחוסר מנוחה. כאבים שודאי יחלפו כשהיא, המלכה, תופיע.

למרות מחאותיה הנמרצות של הללי רכסתי לה את המעיל הורוד והתחלתי לפסוע עם העגלה לכיוון הגינה השכונתית, לא לפני שהשארתי לירין כסף לאוטובוס, ואת ספרי הלימוד שרכשתי עבורה בחנות הספרים.

תוך כדי נזכרתי לסמס לכל החברים שלא ישכחו להגיע לשיעור תורה שמתקיים בשעה שמונה בדיוק. מבט קצר בשעון הבהיר לי שמישהו משחק באופן לא הוגן עם המחוגים, אחרת איך ניתן להסביר את התופעה שכל פעם יורדות לי שעות שלמות מתוך היממה?

מחישוב מהיר שעשיתי יצא שעדיין לא אפיתי עוגה, שלא לדבר על כך שברח לי מהראש לקנות שתייה. ושוב היא צצה ועולה במחשבתי, האם ייתכן שהיא, אהובתי, ככה סתם שכחה אותי?

אחרי כמה נדנודים בנדנדה וקפיצות בנגי בארגז החול מיהרתי הביתה להכין ארוחת ערב ואם אפשר גם צהריים למחר. בזמן שהספגטי התבשל על הגז דאגנו אני ותומר לפזר כסאות עבור התלמידים בסלון הבית. לא שכחנו לרוקן את האשפה ולהעביר ניגוב ריחני על הרצפה. ורק השם יכול לעזור לי בנוגע לעוגה!

השיעור התחיל בשמונה בדיוק. העוגה נפרסה אחר כבוד על השולחן, מזכירה לי שבורא עולם לא מאכזב. העייפות החלה לתת את אותותיה, מאיימת להשתלט על כולי. עברתי בדמיוני על רשימת האורחים ועל התפריט לשבת, מזכירה לעצמי לקום לפנות בוקר ולהכין כמה סירים, והכי חשוב: לא לוותר על הדגים החריפים. כמו תמיד משתדלת להכין לכל אחד את מה שהוא הכי אוהב, כי מחר היא סוף סוף מגיעה לבקר!

שבת מתוקה שימחת אותי בבואך. מבטיחה שאהיה מוכנה לקראתך, הביני שברצוני לעצור מעט מהמרדף. מהמרדף המטורף אחרי הזמן שמתקצר, מהמרדף המטורף שהכל יסתדר. אקום לקראתך ואתנער מעפרי, אתעורר לשובך כי עכשיו בא אורי.

לו ידעת כמה התגעגעתי לא היית נעלמת לשבוע שלם. יום ועוד יום ספרתי מרגע לכתך, השארת אותי לקרוא ברגעי חולין בשמך. לו ידעת שרק להגות את שמך עושה לי כל כך טוב, שרק לחסות בצילך מרגיש לי כה קרוב. שתביני שכשאת פה משהו בי נפתח ומתרחב, משהו בי נרגע ומתפייס. בואי בשלום עטרת בעלה, בואי תשהי במחיצתי שבת אהובה. בואי הפעם כדי להישאר, בואי לזרועותיי כדי שבך אתפאר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מאת:

תגובה: